בעיות בדיבור.

יש לי שני ילדים. ילדה בת 5 וילד בן 4. לבני יש קשיים בדיבור.הילד מדבר יפה בבית עם בעלי אתי ועם אחותו.אולם מחוץ לבית אינו מדבר כנראה מחוסר בטחון עצמי אם כי משחק יפה בעיקר לבד. בבית משחק הרבה במחשב,יודע להפעיל אותו לקרא מילים לפי הנדרש בעיקרבמשחק "יש לי סוד אני קורא" בו הוא מבין את ההוראות ולומד מילים לקרא. במהלךחודש דצמבר האחרון העברנו את הילד לגן טיפולי ע"פ המלצת מכון התפתחות הילד ופסיכולוגית הגן שבו שהה הילד עד לאותו זמן, שאלתי היא מדוע בני אינו מדבר מחוץ לבית .בגינה בשעות אחה"צ,שמבקרים בבית הסבתא או אצל חברים.ההתנהגות הזו אינה ברורה,האם מבישנות או חוסר בטחון עצמי שבבית אינם נראים אלא להיפך.האם זו התנהגות טבעית או מדאיגה?ואם הילד חסר בטחון עצמי מחוץ לבית כיצד ניתן לדחף אותו? עלי לציין כי בגן החדש בני מאד התקדם אוהב לשיר שירים יודע לקרא שמות חבריו בגן. ויותר יוזם ובא לידי ביטוי ע"פ מעקב אחריובשיתוף צוות הגן.

לילך שלום ! גם אחי כשהיה קטן לא דיבר מחוץ לבית אפילו לא עם המשפחה המורחבת (דודים, בני דודים, סבתא...) לא לקחו אותו לטיפול ובטח שלא העבירו אותו לגן טיפולי אבל עם הזמן הוא נפתח יותר ויותר. כיום הוא בן 9 ואין זכר להתנהגות הביישנית. מה שחשוב זה לנסות ולא לענות במקום הילד כאשר מישהו מדבר איתו והוא לא עונה אלא לתת לילד להתמודד עם המצב (גם אם הוא שותק).

שלום לילך, הגב' פרידה קורנברוט בחופשה, ואני התבקשתי למלא את מקומה עד שובה. ולשאלתך... הסיבות לכך שילדך מדבר באופן חופשי בבית, אך באופן מצומצם מאוד מחוצה לו יכולות להיות מגוונות ושונות. הסיבות יכולות להיות שפתיות (למשל, יכולת מוגבלת "לייצר" משפטים). במקרה זה, יש באמת מקום להתייחסות של קלינאי תקשורת. הסיבות יכולות להיות תקשורתיות (למשל, חוסר מיומנות ביצירת קשרים חברתיים וקושי בהבעה עצמית מול אנשים שונים). סיבה אחרת יכולה, כמובן, להיות סיבה ריגשית (למשל, הילד נמנע מלדבר עם אחרים בגלל חשש כלשהו או בגלל נטיה אישית להמנעות מחברת זרים). כך שלהתנהגות זו של הילד יכולות להיות סיבות רבות. מפנייתך נראה שהילד עבר הערכה פסיכולוגית והתפתחותית שבעיקבותה הוחלט על שיבוצו במסגרת חינוכית שתוכל להתייחס לנקודות הקושי שלו. אני ממליץ לך בחום לפנות לפסיכולוגית שאבחנה אותו ולעמוד על כך שתקבלי הסבר מפורט על מקור הקשיים שך בנך ועל הערכתה באשר לעתידו. כל הסבר שאוכל לתת בפורום זה לא יהיה מספק, היות ואני לא מכיר את הילד. חשוב לי גם לציין כי במידה וההסברים שתקבלי לא יניחו את דעתך, או לא יתאימו לתחושתייך האישיות בשקר לבנך, את תמיד יכולה לפנות לאבחוןל חוזר אצל מטפל אחר, על מנת לקבל חוות דעת נוספת. בהצלחה