ניתוח כפתורים

בני בן שנתיים, סובל כ- 10 חודשים מנוזלים באוזנים. לפני כחצי שנה הופננו לבדיקת שמיעה שתוצאותיה היו תגובות בגבול העליון של הנורמה (25-20 NS) הרופא אא"ג ביקש שנחזור לביקורת לאחר חצי שנה ללא כל טיפול תרופתי. כיום, לאחר חצי שנה הנוזלים התרבו מאוד ובבדיקת שמיעה חדשה הובחן תגובות ברמה של 40-35 NS באוזן ימין, ובאוזן שמאל תגובות ברמה של 30 NS רופא אא"ג המליץ על ניתוח כפתורים בהקדם. שאלתי, האם ניתן למנוע ניתוח זה, ע"י מתן טיפול תרופתי לייבוש הנוזלים? האם ניתן לשאוב הנוזלים? ברצוני לציין כי בני מתפקד רגיל, אין לו הפרשות ו/או כאבים מהאוזנים. הילד בעל אוצר מילים של כ- 25 לעיתים צועק, ומדבר ב"בירבורים" , מה עלינו להחליט? אנו חוששים מניתוח זה? האם ניתן לקבל טיפול תרופתי אחר? מה לעשות??? אודה להתיחסותיכם בהקדם האפשרי מהורים דואגים מאוד

שלום רחל, לכל רופא יש גישה שונה . הגישה שלי פשוטה למדי: כשיש ליקוי שמיעה כמו לבנך, ובמידה ואין הפרעות אחרות משמעותיות כמו אחור ניכר בדיבור וכו', אני לא בעד ניתוח מיידי אלא מעקב של 3 חודשים. בתקופה זו על הילד ללמוד לנשום מהאף, לקנח את האף, ואם יש צורך אני מוסיפה תרופות לייבוש הנזלת. מנסיוני, כעשרה עד עשרים אחוזים מהילדים שמופנים לניתוח כפתורים, אכן צריכים באמת את הניתוח, וכל השאר יכולים להסתדר היטב עם מעקב וטיפול שמרני כמו שאני מאמינה בו, ולהגיע לשמיעה תקינה. אחרי 3 חודשים אני שוב שולחת לבדיקת שמיעה ואם יש עדיין ליקוי ניכר בשתי האוזניים ומחוץ לנורמה... אין ברירה ולניתוח כפתורים. אם חוזר לנורמה - מעקב מסודר כל 3-4 חודשים לפחות שנה או שנתיים. לבנך בעצם זו בדיקת השמיעה הראשונה עם ליקוי מחוץ לנורמה (כי הקודמת היתה סבירה) ולכן הייתי ממתינה. בהצלחה, ד"ר טלי מרק