נוזלים באוזנים

בן שלי בן 2.5 שנה עד לפני כחצי שנה (4.00) סבל מדלקות ריאה חוזרות טופל במשאף . לא סבל מדלקות אוזניים אף פעם . היות והוא לא מדבר ומאוד עצבני נבדק ונמצאו נוזלים באוזניים כיום מטופל בפנסטיל על מנת ליבש את הנוזלים האם טיפול תרופתי טוב יותר מכפתורים( מפחידה אותי הרדמה מלאה ) והאם הפנסטיל באיזה שלב כבר לא עוזר והאם זו הסיבה לעצבנותו שהוא לא שומע ברור תודה

שלום לך לביתי בת השלוש היו ועדין יש לעיתים דלקות אוזניים בתחילה הייתי הולכת בהיסטריה לרופא וחוזרת עם אנטיביוטיקה והפחדות לאחר פעמיים של טיפול עם אנטיביוטיקה שלאחריו חזרה שוב דלקת החלטנו לפנות לטיפול אלטרנטיבי באמצעים טבעיים וטיפול בתרופות הומאופטיות. כיום אינני הולכת כלל לרופא במקרים של דלקת אוזניים או נוזלים כל התרופות הניתנות על ידי הרופאים הן כידוע מזיקות. בעיקר לטווח הארוך -ובעיקר פוגעות ביכולת הטיבעית של הגוף להתמודד עם מחלות. אז עצתי לך להפסיק את התרופות , ללכת לרופא הומאופת או מרפא טבעי מסוג אחר להפחית כמה שיותר את מוצרי החלב והממתקים כי הם יוצרים הצטברות ליחה בגוף אשר בין היתר מגיעה לאוזן. לא לתת לילד לשתות בשכיבה אלא להרים את ראשו עם כרית. וכך גם בשינה שהראש יהיה מוגבה על ידי כרית מתחת למזרון כי זה עוזר לנוזלים להתנקז בזמן דלקת וכאב אפשר לטפטף שתי טיפות מיץ שסוחטים מבצל אל תוך האוזן-זה מאוד עוזר לריפוי הדלקת ואפשר גם לעסות את אחורי האוזן-בחלק המקביל לתעלת השמע עם שמן זית שחומם על האש עם חתיכת שום-כשזה קצת מתקרר.-כמה פעמים ביום-אפשר גם עם שמן אתרי המופק מציפורן(צמח) ועוד דבר מאוד חשוב-לחזק את המערכת החיסונית -טיפות אכיניצאה וויטמין C אז בהצלחה-תהיי חכמה ותעזרי לבנך במקום ליצרני התרופות. מבעלת נסיון מעשי רב.

נוזלים באוזניים הם תופעה נפוצה מאד בילדים, והם בהחלט גורמים לירידה בשמיעה עקב חסימת האוזן התיכונה והפרעה לתנועת עור התוף ועצמות השמע שבאוזן התיכונה. נוזלים אלו הינם אותה נזלת שאתה מכיר באף, והם קשורים למצבים של צינון ואלרגיה, אלא שניקוזם מהאוזן קשה יותר מאשר מהאף. מכיוון שבנך בן שנתיים וחצי ועדיין לא מדבר, יש להתייחס ברצינות רבה לנוזלים אלו ולליקוי השמיעה שהם גורמים. לימוד הדיבור מחייב שמיעה תקינה, ולמרות שנוזלים אינם גורמים לחרשות, לעיתים הם גורמים לליקוי שמיעה המפריע לתפיסה תקינה של דיבור. ללימוד דיבור יש "גיל קריטי" שאחריו יש ליקויים ניכרים בתפיסת דיבור עם שגיעות והפרעות היגוי הנמשכות הרבה אל תוך גיל בית ספר. פרט לעניין השמיעה והדיבור, הנוזלים מפריעים גם בהיותם מוקד לתפיסת זיהום, כלומר דלקות אוזניים חוזרות. פניסטיל ותרופות אנטיאלרגיות מייבשות אחרות הן טיפול מקובל, אך יעיל רק באחוז קטן מהמקרים. אם הטיפול הזה לא עזר - יש לשקול טיפול קצר עם סטרואידים ואנטיביוטיקה, תוך ביקורת שמיעה אחרי הטיפול. אם לא חל שיפור ניכר בשמיעה אחרי 10-14 ימי טיפול כזה, אין זמן למשחקים הומיאופתיים ואלטרנטיביים אצל ילד בן שנתיים וחצי שאינו מדבר, ועל אף הפחד יש לשקול במלוא הרצינות ניתוח צינוריות ושקד שלישי ("הפוליפ"). זה יביא לשיפור מיידי בשמיעה והתוצאות ייראו בהתפתחות הדיבור. אחרי נתוח צינוריות אסור להרטיב אוזניים עד נפילת הצינוריות כעבור כשנה. מעצותיה של מירב, חסידת "הרפואה הטבעית" והכישופים, אני ממליץ רק על אי מתן שתיה בשכיבה. אני מציע לשמור את השום ושמן הזית לסלט. אני בהחלט ממליץ לא לתבל את הסלט בטיפות אוזניים או פניסטיל, ולא לדחוף שום ופפריקה לאוזניים.

כפי שראית - קיבלת 2 תשובות שונות בתכלית. האמת נמצאת היכן שהוא באמצע. א. בדלקות (שימי לב - דלקות!) לא חייבים לטפל מיד באנטיביוטיקה. כיום יש מחקרים המראים שכ 70% מהילדים יחלימו מדלקת חריפה ללא כל טיפול אנטיביוטי. יש לחץ של חברות תרופות ולחץ מצד החולים שגורמים לנו לרשום יותר אנטיביוטיקה ממה שצריך וזה מעודד התפתחות עמידות של חיידקים. ההמנעות ממתן אנטיביוטיקה בביקור הראשון היא בהסתייגות למצבו הכללי של הילד ובתנאי שקיים מעקב רפואי צמוד כדי לוודא שאין הדרדרות. ב. כל דלקת אזניים מסתיימת בנוזלים באזניים. בכ 70% מהילדים הנוזלים "נספגים" או מתנקזים בעצמם בטווח של חודש ובכ 90% מהמקרים תוך כ 3 חדשים. לפיכך אם אין תיעוד של בדיקות אאג/רופא ילדים מנוסה שעוקב אחר הילד > 3 חדשים ורואה כל הזמן נוזלים באזניים + בדיקת שמיעה שמצביעה על ליקוי שמיעה משמעותי - אין לרוץ ולנתח. מהלך המחלה הטבעי שמוביל לריפוי ספונטני באחוז כה גבוה של המקרים הוא גם אולי חלק מההצלחה של הרפואה האלטרנטיבית ולא בהכרח מה שניתן. ג. פניסטיל - הוכח כלא יעיל לנוזלים באזניים. תרופות אנטי אלרגיות (כמו פניסטיל) אולי אפילו מגבירות את צמיגות התפליט ("נוזלים") שבאוזן התיכונה. אם בכלל תרופות לייבוש אז אולי נוגדי גדש כגון סינופד וגם זה ביעילות מפוקפקת. ד. ליקוי השמיעה + תחושת הלחץ ואי נוחות שגורמים הנוזלים באזניים יכולים לתרום ל"עצבנות" של הילד. בסכום - ממליץ מעקב צמוד ע"י אאג ובצוע בדיקת שמיעה. אם הליקוי יימשך מספר חדשים ויימשך האיחור בהתפתחות השפה - יש מקום לשקול חיוביתניתוח "כפתורים" שהוא פשוט וקצר. הרדמה כללית בימינו בטוחה מאד וכמעט נעדרת סיבוכים.

תשובה לתשובתו של דני אז דני, ידידי אולי אתה חושב שאתה ממש מבריק ואולי בילית שנים רבות בשינון שמות רבים של תרופות, אבל מה שאני כתבתי לעמיר נובע מנסיון של כ-שבע דלקות אוזניים שהיו לבתי שגם היא ,דרך אגב היתה בת שנתיים וחצי והיום היא בת 3 ושלושה חודשים ובעיני ראיתי כיצד דלקות אוזניים חלפו תוך מספר ימים,בעזרת טיפול טבעי ואפילו כאב אוזניים חזק שחולף תוך רבע שעה בעזרת תרופה הומאופתית-לא פעם אחת , וכעבור עוד יומיים שלושה אין זכר לדלקת. ומקרים דומים שקרו לילדים של שכנים וחברים. והכי חשוב שבתי לא מקבלת תרופות אנטיביוטיות שכיום ידוע שהשפעתן לטווח הארוך רעה וגם בזמן לקיחתן הילד נחלש מאוד והרגשתו רעה. אז דני, אני מתארת לעצמי שקשה להשלים עם העובדה שיש שיטה טובה יותר, בעיקר אחרי שמשקיעים הרבה זמן בלימוד של משהו . גם הרופא שלי במכבי עד היום לא מוכן להאמין כשהוא רואה שדלקת חלפה לה ללא טיפול אנטיביוטי .(הייתי לוקחת את בתי לרופא רק כדי שיסתכל עם הסטטוסקופ - וגם זה כבר לא.) השיטות הטבעיות היו שם הרבה לפני הרפואה המערבית שנוטה לראות את האדם כאוסף מקרי של איברים נפרדים. אז דני בתור אדם שקורא לעצמו רופא ומטפל באנשים אתה צריך לדעת שאדם הוא מערכת מופלאה הפועלת כיחידה שלמה ומתואמת המסוגלת לרפא את עצמה אם רק נותנים לה הזדמנות . ויש קשר ישיר בין מה שאוכלים, חושבים ,מרגישים לבין המצב הבריאותי. אז,דני אולי אם תעזוב בצד את הציניות והשחצנות הרפואית ותפתח את הראש והעיניים תוכל לראות כמה דברים חדשים שלא ידעת. מירב