שקד שלישי מוגדל

לאחותי בת 13 יש בעיה של דיבור לא ברור, נשימת פה וקול קצת מאונפף. רופא אא"ג שלח אותה לצילום מערות האף ושקד שלישי, ונמצא כי יש היצרות במעבר האוויר עקב שקד שלישי מוגדל. מה ההשלכה של ממצא זה? האם עושים בגיל כזה ניתוח להוצאת השקד השלישי? זה יכול לשפר את הדיבור? שאלה חשובה מאוד היא האם קיים סיכון בניתוח זה? (ומהם אחוזי ההצלחה?)

שקד שלילי מוגדל לא שכיח בגיל 13. אני מניח שבדיקת אאג שללה בעיה של מעברי אף מוצרים ע"י סטית מחיצה או אחרות. כדאי אולי לכלול בבדיקה גם אנדוסקופיה (בדיקה עם סיב אופטי) של חללי האף שמאפשרת גם תצפית ישירה ללוע האפי וכך ניתן להתרשם האם אכן קיים שקד שלישי מוגדל ובאיזו מידה חוסם את המוצא האחורי של של האף. לגבי סיכונים וכו ראי טופס הסבר מצ"ב EREZ BENDET, MDE-mail: [email protected]:2, Ben-Zvi Ave, JaffaTel: 03-5184570 Fax:03-518217513, Hille Yaffe St, HaderaTel: 06-6305650 Fax: 06-6305607 מומחה ומנתחברפואת אף-אוזן-גרוןOTOLARYNGOLOGY-HNS מ.ר.19883 מ.ת.מ.14106 ד"ר ארז בנדטמרפאות:שד' בן צבי 2, יפוטל: 03-5184570 פקס: 03-5182175רח' הלל יפה 13, חדרהטל: 06-6305650 פקס: 06-6305607 טופס הסבר לניתוח כריתת אדנואידים ADENOIDECTOMY האדנואידים (הידועים גם כ"שקד שלישי" או "פוליפים") נמצאים בלוע מאחורי חלל האף. גדילה מופרזת שלהם גורמת לחסימה של נשימה דרך האף ובעקבות כך לנשימה עם פה פתוח, התפתחות של שיניים עליונות בולטות עקב הנשימה הכרונית דרך הפה, נזלת כרונית, סינוסיטיס כרונית, ליחה מוגלתית בגרון, נחירות ליליות לעיתים והפרעות בשינה. לעיתים הם חוסמים את הפתח של חצוצרת השמיעה שמחברת בין אוזן תיכונה ללוע וע"י כך עלולים להצטבר נוזלים באוזניים וירידת שמיעה. את/ה או ילדך עומדים לעבור ניתוח לכריתת האדנואידים (ADENOIDECTOMY). הניתוח מבוצע בהרדמה כללית עם צנור הנשמה. הגישה דרך הפה (לא דרך האף) ללא חתכים חיצוניים בעור. האדנואידים נכרתים על ידי מכשור מיוחד. הסיכונים בניתוח הם נדירים ובכל זאת מן הראוי להזכירם על מנת שתוכל לחתום על הסכמה מודעת לניתוח. סיבוכים הקשורים בהרדמה כללית: נדירים מאד. בימנו הרדמה כללית בטוחה מאד. בכל זאת אני מציין מספר סיבוכים שכוללים: שאיפה של דם או תוכן קיבה לריאות, פגיעה בלוע או במיתרי הקול בזמן החדרת צינור ההנשמה, פגיעה בשיניים מהמיכשור שמוחדר לפה, מוות (1:15,000 מקרים לערך) ומספר סיכונים נוספים שהינם נדירים ביותר ולא מצאתי מן הראוי להזכירם על מנת לא לעורר חרדה מיותרת. סיבוכים הקשורים בניתוח עצמו: גם כן נדירים. כוללים: * דימום - בערך 1 ל 250 מקרים. כמעט אף פעם לא מצריך עירוי דם. לרוב נפסק לבד ובמקרים שבהם הדימום נמשך יטופל ע"י החזרה לחדר ניתוח וצריבת מקור הדימום. * זיהום באזור הניתוח, זיהום שמתפשט מעבר לאזור הניתוח. * פגיעה בשיניים/לשון/חיך מהמכשור שמוחדר דרך הפה. * בצקת וחסימת דרכי אויר. * דיבור מאנפף ובריחת אויר או נוזלים דרך האף (תופעה זו על פי רוב זמנית וחולפת תוך מספר ימים עד שבועות). לפעמים יהיה צורך בטיפול בדבור. * דלקת אוזן תיכונה. * מספר סיכונים נוספים שהינם נדירים ביותר ולא מצאתי מן הראוי להזכירם על מנת לא לעורר חרדה מיותרת. יש לדעת שבחלק מהמקרים עלולים האדנואידים לחזור ולגדול ובמקרים מועטים יתכן צורך לניתוח חוזר בעתיד. לאחר הניתוח צפויים כאבים קלים שמגיבים בדר"כ לאקמול. כמו כן יתכן ריח רע מהפה או מהאף שימשך מספר ימים. לעיתים חולשה וחוסר תיאבון לימים מספר. מומלצים מאכלים פושרים בימים הראשונים על מנת לא לעורר דימום. אם מתפתח דימום מאוחר כעבור מספר ימים - לגשת מיד לחדר מיון. אם הרקע לנזלת הוא אלרגי או בגלל סינוסיטיס כרונית, היא עלולה להמשך ויתכן ויהיה צורך בטיפול תרופתי נוסף. בהצלחה !!! ד"ר א. בנדט