חוויות מניתוח ליישור מחיצה 1

חלק ראשון הערה: אני לא רופא, ואין בכוונתי לנסות ולמסור מידע בעל ערך רפואי. אני מתאר את שעברתי מנקודת המבט של המטופל בלבד. ברור לחלוטין שבכל הקשור לנושאים רפואיים כדאי להתייעץ עם רופא אמיתי. הערה נוספת: הסיפור כולל תיאורים פלסטיים של נזלת ועוד כל מיני גועל נפש. אני בן 35. לפני כשנה וחצי ביקרתי אצל רופאת שיניים כדי לטפל בבעיה של ריח מהפה. הרופאה מצאה דלקת חניכיים, טיפלה בה באנטיביוטיקה. כשהיא חיפשה את המקור לדלקת החניכיים, היא מצאה כי אני נושם מהפה. הכוונה היא לכך שאני נושם רק מהפה. (כדי לבדוק האם אתם נושמים מהפה, מספיק לסגור אותו למשך מספר שניות. מי שחייב לפתוח פה כדי לנשום, אינו נושם דרך האף.) מעולם לא הייתי מודע לכך שאני לא נושם דרך האף וזה לא הפריע לי באופן מודע. אבל, הרופאה טענה שניתוח כזה יכול לחולל נפלאות – פשוט משום שהוא יאפשר ליותר חמצן להיכנס לגוף. היא שאלה אותי האם אני רוצה שתפנה אותי לרופאת א.א.ג. שהיא מכירה. כאן המקום לציין שעוד משחר נעורי אני פוחד מרופאי א.א.ג. בעוד שלשמחתי לא נתקלתי בילדותי ברופאי שיניים (למשל), הרי שעברתי ניתוח פוליפים בהרדמה מקומית בגיל 5. זה היה אירוע די מבאס, ופחות או יותר מאז אני לא מתקרב אל רופאי א.א.ג. אזרתי אומץ והלכתי אל רופאת א.א.ג. לשמחתי הרבה, היא היתה הרבה יותר חייכנית מהרופא הזכור לי מילדותי. היא חבשה את משקפת הקיקלופ המאיימת ודחפה מלקחיים לאף (מן מכשיר שנראה כמו מלקחיים ומרחיב את הנחיר כדי שאפשר יהיה להסתכל פנימה או משהו כזה). היא אמרה שהמחיצה של האף עקומה, שיש עליה שכבת רירית עבה מהרגיל, שנחיר אחד סתום לחלוטין ואחר באופן חלקי, ושלחה אותי לעשות CT. עשיתי CT (רק בשביל החרוז זה היה שווה) וחזרתי אליה. כאן יש לציין שכל התהליך קרה מהר מאוד וארך לכל היותר שבוע. התהליך גם לא עלה כסף, בגלל הביטוח בקופת החולים. הרופאה הסתכלה בצילומים והראתה לי את המחיצה העקומה, הרירית המעובה ועוד כל מיני דברים שלא נשמעים כל כך טוב (מצטבר ליכלוך בסינוסים כי אין זרימה של אויר, וכו'). כאן היא עברה לחלק המעניין. תיאור אפשרויות הטיפול ועד כמה הן כואבות. אז ככה, לדבריה יש שתי שיטות. השיטה המסורתית כרוכה בהדרמה מקומית או כללית, פתיחת הנחירים הסתומים ויישור המחיצה. לדבריה, התהליך כרוך בחבישת האף בפתילים, בדימום רב בימים שלאחר הניתוח, ב"הרגשה לא נעימה", ורצוי שאקדיש לו שבועיים חופש . התהליך השני נשמע מעניין יותר. גילוף המחיצה באמצעות לייזר, בלי לחתוך שום דבר, ועם תהליך החלמה מהיר יותר. היא אמרה שהטיפול בלייזר די חדש והיא מעדיפה לחכות שיצטבר קצת ניסיון בנושא. הסכמתי איתה, וקבענו שאחכה מספר חודשים. עברו מספר חודשים, והנושא נשכח. לפני כחודש הזדמן לי חופש בלתי מוגבל מהעבודה. החלטתי שזה הזמן לעשות חובות לא נעימות שמצריכות שבועיים חופש. מכיוון שעברתי בינתיים לגור בעיר אחרת, פניתי אל רופא א.א.ג. חדש.