הפרשות דביקות מהאזניים אחרי "כפתורים"

דוקטור שלום ביתנו בת השנה וחודשיים עברה ניתוח כפתורים ביום ב' האחרון, עקב דלקות מרובות. קצת לפני הניתוח ביצענו במכון שמיעה מדידת אטמים ואנו מחכים להם, כאשר בינתיים אנו משתמשים ברחצתה, בצמר גפן ווזלין. לפני כיומיים החלו לצאת לה הפרשות דביקות מהאזניים. בהתייעצות עם הרופא שניתח אותה אמר לנקות עם הרבה מים! בתחילה חשבנו שמתבדח אך מיד הבנו שלא. אמרנו לו שאנו לגמרי מבולבלים מאחר וכל הפחד שלאחר הכפתורים הוא למנוע כניסת מים והרופאים ממש מדגישים זאת. תשובתו היתה, שהרעיון באטמים זה לשמור שלא ייווצרו ההפרשות ואם הן מופיעות, אזי נגמר הסיפור עם האטמים והשמירה ממים וגם, לטענתו, אין לנו מה להשתמש באטמים מסיליקון שאמורים להגיע ממכון השמיעה (שאגב עלו 420 ש"ח), וגם הוסיף בנושא זה, שמיהרנו מידי עם הזמנתם (כאילו שמישהו יידע אותנו קודם לכן). אנא עזור לנו בדעה נוספת, מאחר ואנו עדיין מופתעים לגמרי מהפרדוקס וממש פוחדים מלוותר על האטמים ובטח מלשפוך שם מים בכמויות. נ.ב. האם ההפרשות מלוות בכאבים? והאם הם לא עלולים להוציא את הכפתורים? בברכה, ותודה מראש רוני

אין להצטער על האטמים שהוזמנו. לנכדתי אטמים מזה שלוש שנים. שנעשו בהמלצת הרופא. הם פשוט מונעים כניסה של מים. וכפי שאמר הרופא גם דלקות. כדאי לקחת את הילדה לבדיקה אצל רופא אחר.

מיעוט הרופאים אכן סבורים שאין נזק במים, ובמיעוט זה ניתן למצוא גם רופאים בכירים ומצויינים. עם זאת, זו אינה הדיעה הרווחת והמקובלת. אישית, אני שייך לרוב המזהיר מפני חדירת מים. לפי נסיוני, אין ערך לאטמים המיוחדים, ואפשר להסתפק באטמי הסיליקון או צ"ג משוח בוזלין. אני אוסר על מטופלי לטבול במי ברכה או ים. את ההפרשות ניתן לנקות בעזרת מי חמצן. הן לא מכאיבות ולא יגרמו לפליטה מוקדמת של הצנוריות.

תודה על תשובתך, להלן שאלות נוספות שצצו לנו: 1. האם ניתן להשתמש במי חמצן לפי הצורך בכל פעם שהאוזן מלוכלכת, או שישנה מגבלה במספר הפעמים ביום? 2. כתבת לנו שההפרשות והניקוי לא מכאיבים, אך אנחנו מרגישים שהן מטרידות אותה, היא דוחפת לעיתים קרובות אצבעות לאזניים ועדיין לא ישנה טוב בלילות, האם עצם הניקוי במי החמצן אמור להרגיע אותה? 3. האם בשלב מסויים ההפרשות פוסקות לחלוטין או שכל עוד קימים הכפתורים יהיו נזילות? והאם יש להן קשר עם הנזלת? 4. הבנו שבחלק מהמיקרים שלאחר ניתוח הכפתורים, לא מופיעות הפרשות כלל ואז ההקפדה על שמירה ממים גדולה יותר, -האם זה נכון? -אם כן, מה מה הסיבה לכך שחלק מפרישים וחלק לא? נודה לך על התייחסותך. חג שמח רוני וציפי ד"ר יהודה רוט כתב/ה: > > מיעוט הרופאים אכן סבורים שאין נזק במים, ובמיעוט זה ניתן למצוא > גם רופאים בכירים ומצויינים. עם זאת, זו אינה הדיעה הרווחת > והמקובלת. אישית, אני שייך לרוב המזהיר מפני חדירת מים. > לפי נסיוני, אין ערך לאטמים המיוחדים, ואפשר להסתפק באטמי > הסיליקון או צ"ג משוח בוזלין. אני אוסר על מטופלי לטבול במי ברכה > או ים. > את ההפרשות ניתן לנקות בעזרת מי חמצן. הן לא מכאיבות ולא יגרמו > לפליטה מוקדמת של הצנוריות.