פרופיטן

שלום, הבת שלי בת שנה+6, נושמת מאוד מחורחר בעירות ובשינה, כולל, כנראה (כי זה רק לפי העדות שלנו כרגע) הפסקות נשימה בשינה. כרגע יש המלצה לניתוח פוליפים מא.א.ג. ורופא הילדים. שני הרופאים נתנו את ההמלצה על סמך שמיעת הנשימה בעירות, דיווח שלנו על הנשימה בשינה, ובדיקה של אוזן וגרון. השאלות שלי: 1. קיבלנו הנחייה לתת לה פרופיטן למשך 3 חודשים. הרופא אמר שאצל 50% מהילדים זה מצליח למנוע את הניתוח ולכן יש טעם לתת לזה סיכוי. אנחנו אכן נותנים לה, אבל מוזר לי שהורים לילדים שאני מכירה ועברו את הניתוח הזה, או שמתלבטים לגביו ממש בימים אלו, לא שמעו על התרופה הזו. האם את מכירה מקרים שבהם פרופיטן אכן שינה את המצב מספיק בשביל להמליץ לא לנתח? למה התרופה לא ניתנת לכל ילד שיש לגביו התלבטות על ניתוח? 2. הילדים שאני מכירה שנותחו בגיל הזה בשנים האחרונות, כולם עברו שתי בדיקות נוספות: צילום פנים ומעבדת שינה. לא שאני מחפשת להקרין על הבת שלי או את התענוג בלהעביר לילה בבי"ח, אבל חשוב לי שאם נגיע לניתוח אני אדע בוודאות שהמצב שלה הצדיק את זה. הרופא אומר שכרגע המצב שלה כל כך ברור, שאין טעם בבדיקות נוספות - את זה עושים אצל ילדים שהם בתחום האפור. האם זו חשיבה מקובלת בתחום? 3. א.א.ג. אמר לנו שב- 17% מהילדים שעוברים את הניתוח בגיל הזה - האדנואידים צומחים מחדש. ידוע לי גם שיש ילדים שהניתוח לא מצליח לשפר את מצבם מכל מיני סיבות. האם יש מאפיינים מנבאים לקבוצת הילדים האלה ש"לא נהנים" מהניתוח? המון תודה, אביטל.

שלום רב פרופיטן יכול להפחית את כמות הנזלת והגודש כי הוא אנטיהיסטמין, ולסייע לנשימת אף, וגם אני נותנת אנטיהיסטמינים לחסומי האף הנוזלים בגיל זה. אם אין כלל נזלת אני לא רואה תועלת. לדעתי בדיקה עם סיב אופטי עדיפה על כל הבדיקות שציינת, ובוודאי בגיל הזה שהסיכוי להגיע לצילום ברור די קלוש. אם בבדיקה עם סיב אופטי הילדה חסומה - לניתוח. נכון שמספיק תיאור הורים ברור ואז אפשר לוותר על מעבדת שינה, בתנאי שהתיאור מתאים לממצאים בבדיקה. אני לפעמים שולחת למעבדת שינה דווקא כדי להוכיח להורים שהמצב בגדר הנורמה... או להיפך, כשאני משוכנעת לפי ממצאי הבדיקה שלי שיש בעיה והם מכחישים. נכון גם שיש סיכוי לא קטן לחזרת שקד שלישי אבל אין מה לעשות.... כי כשיש בעיה צריך לטפל, ואם תהיה שוב - תטופל שוב. לא ניתן לצפות מראש למי יחזור ומי יעבור את הכל בשלום, אבל ברור שניתוח שלאחריו לא עובדים ברצינות עם הילד על נשימת אף צפוי ליותר חזרות... לכן תפקידכם כהורים אחרי הניתוח הוא לדאוג שהילדה תתרגל לנשימת אף ולקינוח. בברכה ד"ר טלי מרק

קודם כל תודה על הפירוט. פעם ראשונה שאני שומעת על הבדיקה עם הסיב האופטי (ובדיעבד - כמה הגיוני...) מה זאת אומרת לעבוד על "נשימת אף" עם ילד? איך אפשר לעשות את זה? ולמה אם לא עושים את זה כמו שצריך (כלומר ילד שלמרות כריתת אדנואידים ממשיך לנשום מהפה - אם הבנתי נכון) - יש יותר חזרות על הניתוח? איך זה קשור אם לא ניתן לנבא למי מהילדים יצמח השקד השלישי מחדש? שוב תודה, אביטל.