דימום באף

שלום לכם. אבקש לדעת: היום בבוקר יצאתי לריצה יומית של כ-5 קילומטר כשאני מרגיש כרגיל. אחרי ריצה של 2 קילומטר הרגשתי הצטברות נזלת באף. עשיתי מה שאני נוהג לעשות וזה לתפוס בעדינות את האף ולנשוף די חזק.(אי אפשר באמצע הריצה להתעסק עם מטפחת אף)כל זה בריצה. הרגשתי שהנוזלים דווקא מאד התחזקו עד שהבחנתי שלמעשה יורד לי דם מהאף די חזק. נאלצתי לעצור והרמתי את הראש ועשיתי "פטנטים" מוכרים להפסקת הדימום. רק אחרי שעה מהתחלת הדימום הענין הסתיים לגמרי. השאלה שמטרידה אותי האם הנשיפה שלי גרמה אולי להתפוצצות כלי דם באף או שהדימום מהאף החל לבדו ורק חשבתי בהתחלה שזו נזלת? מעולם לא קרה לי בריצה דימום מהאף. אני רץ מרחקים המון שנים. הניל שלי-55 . גם עכשיו אני לא מרגיש שינוי בהרגשה הכללית והיא כמו כל יום וכאמור כך הייתה לפני הריצה. אודה לכם להסבר, ואפילו להשערה לסיבה בתודה אברהם הלמג

שלום רב ראשית לדימום מהאף קוראים אפיסטקסיס.... סתם מידע. בכל מקרה, מאוד יתכן שנשפת חזק מידי + עליית לחץ דם בזמן הריצה, ופוצצת לך איזה נים קטן באף. ועכשיו לחוקים - כי "הפטנטים" שלך בחלקם הם לא משהו...: 1. צדקת כשעצרת - אסור כשיש דימום להמשיך ולרוץ או להתאמץ כי צריך להרגיע ולהוריד לחצי דם. 2. טעית כשהרמת את הראש - אסור להרים ראש לאחור כי אז בולעים את הדם, הדבר גורם לבחילות וגם קשה להעריך את כמות הדימום. ראש קדימה וקינוח עדין מידי דקה בערך כדי שלא יצטברו קרישי דם. 3. בדיקת אא"ג חובה, בדיקת רופא המשפחה לא, ובדיקות דם בדרך כלל לא צריך בכלל. שיהיה בהצלחה וחג שמח ד"ר טלי מרק

לדוקטור טלי מרק שלום. אני מודה לך מאד לתשובתך. אעשה כפי שאת מייעצת לי, ורק אוסיף ש"פטנט" אחד שאבא שלי ז"ל לימד אותי לפני כ-45 שנה, שהוא בעצמו שמע שנים קודם, וזה לשאוף באופן פתאומי מים קרים שנמצאים ביד, והרמת הראש, מפסיק מהר למדי בדרך כלל (לא תמיד) את זרימת הדם, וזה עזר לי בעבר. אבל ראשית את רופאה ומבינה יותר כמו אדם שאינו רופא,וחוץ מזה הניסיון הרפואי התקדם "קצת" מ"הפטנט" הנ"ל שהוא בן 70 שנה לפחות. אז בהחלט אעשה כדברייך במקרה נוסף אם יתרחש לי. כל טוב חג שמח ותודה לתשובתך. אברהם הלמג