ניתוח כפתורים

לבני קיימת ירידה בשמיעה עקהב הצטברות של נוזלים באוזניים. הוצא לנו על ידי שני רופאי א.א.ג לבצע ניתוח . האחד המליץ על ניתוח כפתורים המסורתי ואילו השני המליץ על ניתוח בלייזר שהינה שיטה חדשה. הנני מעוניין לקבל מידע בדבר החסרונות והיתרונות בין שתי סוגי הנתוחים (סיכויי החלמה,משך החלמה,סיכונים וכו,) בתודה מראש שוקי כהן

לשוקי כהן שלום, נכון שקיימים היום שתי שיטות לפתרון תפליט ("נוזלים") באוזניים. האחד ניקור התופיות, שאיבת התפליט (הנוזלים) והחדרת צינורית איוורור או בלשון עממית "כפתור". שיטה זו מצריכה שמירה מהכנסת מים לאוזניים כל התקופה שבה ישנם צינוריות האיוורור (שנה עד שנתיים). כניסת מים לאוזניים יכולה לגרום לזיהום עם הפרשה מוגלתית. פתרון זה הוא טוב אך מצריך שמירה ממושכת של האוזניים (מקלחת, בריכה או ים). צינוריות האיוורור יכולות גם להפלט לפני מועדם וצורך להכניסם שוב. פתרון שני, ניקור תופיות ע"י לייזר. שיטה זו נותנת אפשרות לביצוע ניקור מאוד מדויק בתופית ובגודל מבוקר, שאיבת התפליט וללא החדרת צינורית איוורור. הנקב שנוצר ע"י הלייזר נסגר בהדרגה בתוך שבועיים עד 4 שבועות. רמת ההצלחה של שיטה זו הינו מעל 97%-95% והינו נמדד בכך שהתפליט לא חוזר. יתרונו שניתן לבצעו בהרדמה מקומית ובעיקר הצורך לשמירה מפני מים רק עד 4 שבועות - יתרון בולט בעיקר בארץ חמה כמו שלנו.

שלום שוקי ההבדל בין שתי השיטות הוא במשך הזמן בו האוזן תשאר מאווררת. זוהי בעצם הבעייה העקרית. באם בנך צעיר מגיל 4 שנים, לוקה בדלקות חוזרות, בעל הגדלה ניכרת של השקד השלישי , או לאחר ניתוח תיקון חך שסוע - קרוב לודאי שניקור בלייזר יפתור את הבעייה למשך מספר שבועות , אך מרגע שהנקב ייסגר הבעיהה צפויה לחזור. הייתרון בצינוריות הוא משך הזמן הממושך יחסית בו האוזן נשארת מאווררת. כמובן שבכך נעוצים גם החסרונות, כלומר, איסור הרטבה למשך כל זמן נוכחות הצינורית, סיכויים לנקב גדולים יותר. לסיכום : יש לשקול את הדרך הניתוחית לפי פרמטרים של גיל, מצב עור התוף, ניקורים קודמים, , צפי לבעייה ממושכת וכו בהצלחה