הפסקת נשימה במהלך שינה

דיון מתוך פורום  חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה

25/07/2009 | 07:23 | מאת: ריקי

שלום רב בני בן השנתיים שוקל 9 קג נוחר בשינה ומפסיק לנשום 192 פעמים. כמות החמצן יורדת ל83% במהלך השינה. תוצאות אלו קיבלמו לאחר שבני ישן במעבדת שנה. אני גרה בארהב והלכתי לקבל חוות דעת משני רופאים: אחד אמר לכרות את כל השקדים כריתה מלאה + פוליפים והשני אמר להוציא את הפוליפים ןלהקטין את השקדים ב-90% לא לבצע כריתה מלאה. באיזה גישה אתה דוגל ולמה? מה היתרונות והחסרונות של כל שיטה ומתי שיטה אחת עדיפה על השנייה אם בכלל. תודה מראש ריקי

לקריאה נוספת והעמקה
25/07/2009 | 09:45 | מאת: פרופ' פינקלשטיין

שלום רב, הגיינת הנשימה בערות ובשינה הם ביסוד הבריאות התקינה של הילד הגדל ומתפתח.נשימת אף תקינה בערות ובשינה חשובה ביותר. שינה שקטה וללא מאמץ נשימתי מאפשרת שינה עמוקה וחלימה שהם חשובים ביותר להתפתחות הילד. לכן ילד שנוחר בשנתו, ישן כשהראש מוטה לאחור כדי להרחיב את נתיב האוויר, זז בשינה הרי יש לו בעיה שמחייבת פתרון שמטבע הדברים הוא ניתוחי. אם בנוסף לכך יש כבר דרגת כשל מתקדמת יותר, כלומר הפסקות נשימה וודאי שיש לפתור את הבעיה. אלא שגם נשימה מאומצת כמתואר ללא הפסקות נשימה, פירושה שהילד עובד קשה בשינה כדי למנוע ירידה בריווי רמת החמצן בדם וכדי למנוע הפסקות נשימה. מאמץ כזה כאמור ממילא מחייב פיתרון. מה עוד שבקלות אתם יכולים בעצמכם לצפות בהפסקות הנשימה ואף למדוד עם שעון עצר את שכיחותן ומשכן-דבר שממילא לא נחוץ. כלומר בדיקות השינה בילדים כאלו אינן מוסיפות דבר לאבחנה ואין תורמות לטיפול. אין בהן אלא להטריד את ההורים ולבזבז את כספי הציבור לריק. אלא שנןשא רפות השינה הבסיסית אפילו, איננו מוכר היום עדיין למרבית הרופאים. לגבי ניתוח השקדים,גם רקמת שקדים מועטת יכולה לגרום לתחלואה כרקמה רבה. כולל דלקות שקדים שיכולות גם להתפתח בעתיד, התדבקות בזיהומים, מורסות סב-שקדיות, דלקות פרקים, דלקות כליה, מחלות לב ועוד ועוד. מה הטעם לעבור ניתוח על כל המשתמע מכך ולהשאר עם שקדים? בנוסף לכך כריתת השקדים במלואם מגדילה את חלל הלוע מירבית ומאפשרת אף תפירת השוליים, כלומר עמודיהם זה לזה. כך מושגת תוצאה אוירודינמית מיטבית החשובה גם לחיי הילד בעתיד כמבוגר ויש בכך תרומה לצמצום אפשרות הדימום לאחר מכן. כריתת שקדים מחייבת מיומנות מתאימה שאם למנתח יש אותה, מהלך ניתוח וההחלמה לאחר מכן נאים. כאשר המנתח איננו מיומן וחושש, הרי ניתוח חלקי פותר לו זאת וגם מאפשר קבלת שכר במינימום עבודה. לסיכום, אני חושב שהבהרתי את הנושא וברור לכם מה הטיפול המיטבי הנחוץ לילדכם. בכבוד רב פרופ' יהודה פינקלשטין http://fiyehuda.co.il/

25/07/2009 | 22:26 | מאת: ריקי

תודה רבה על תגובתך המהירה ברור לי שאנחנו צריכים לעשות ניתוח כדי לשפר את איכות חייו של בני. לפני שנה הוציאו לבתי את השקדים והפוליפים וחייה השתפרו להפליא. במקרה של בני המצב קצת שונה הוא רק בן שנתיים ושוקל רק 9 קג. שניים מהרופאים שראינו המליצו להוציא את הפוליפים ורק 90% מהשקדים(מוציאים את הרקמות שבפנים ומשאירים את השקדים) טענתם הייתה שהסיכון לדימום לאחר ניתוח קטן יותר מאשר הוצאה של כל השקדיםת במקרה של בני זה מסוכן לאבד דם מאחר והוא קטן ורזרבות הדם שלו מעטות. הדבר השני שהם טענו שיש פחות כאבים כאשר רק מקטינים את הגודל. רופא אחר שהלכנו אליו טען שהוא לא מבצע את התהליך הזה מאחר ועדיף להוציא את כל השקדים ולהפתר מהבעיה ולא לחזור מאוחר יותר ולעשת עוד ניתוח. רופא זה אמר שאכן הכאבים בכריתה מלאה יותר חזקים. אך מאידך הוא גם אמר שהדימום בזמן הניתוח בהקטנה של השקדים גבוה יותר מאשר בכריתה מלאה.שאלתי היא האם אני לא צריכה להסתכל כרגע היכן הסיכונים קטנים יותר ואז להחליט? אני לא יודעת מה לעשות... בתודה מראש ריקי

מנהל פורום חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה