סי.טי. אוזניים-בקשת חוו"ד

ילד בן 4.5 שנים לאחר 2 ניתוחי צינוריות וניתוח חיך שסוע בגיל שנה. היום,נקב באוזן שמאל מזה כשנתיים שלא נסגר ובאוזן ימין הוצא צינורית ונקב סגור ורטרקציה של התופית.בדיקת שמיעה בשני האוזניים ירידה של 20DB . מצורף תשובת סריקת CT אוזניים. סריקה טומוגרפית ממוחשבת של ?האןזניים במנח אקסיאלי כולל שיחזןרים קןרונליים. ??הסריקה בוצעה בהגדלה ובחתכים דקים וצמודים בזוית מקבילה לציר עצמות הפירמידה הסריקה בוצעה ללא הזרקת חומר ניגוד תוך ורידי. ?מימין: התעבות ורטרקציה של עור התוף. מלאות רקמתית באוזן התיכונה סביב עצמות השמע. חוסר איוורור של תאי המסתואיד. מלאות באנטרום. אין עדות לסימני הרס גרמי. מבנה תקין של האוזן הפנימית. תעלת השמע הפנימית ברוחב תקין. ??משמאל:המבנה הגרמי של תעלות השמע החיצוניות שמור.?מרכיבי האוזן הפנימית כולל השבלול הוסטיבולום ותעלות הסמי-צירקולריות תקינות. תעלות השמע הגרמיות בממדים תקינים. ?הצללה של מספר תאי מסתואיד. ?יש לציין הצללה של מספר תאים אתמואידליים. ?בסיכום: ?בוצעה השוואה לבדיקה קודמת משנת 2003 ?, שיפור בממצאים באוזן שמאלית ושיפור מסויים באוזן ימנית בעיקר באיזור עור התוף. שאלותי: 1. האם זה מצב של כולסטאטומה באוזן ימין ו/או התחלה של מצב כזה? 2. האם במצב של רטרקציה בעור התוף ניתן להחדיר צינורית ולבצע ניתוח נוסף(לפני 3 חודשים ניתוח להוצאת צינורית מימין). 3. איך ניתן למנוע רטרקציה זו? 4. מה הכוונה "מלאות רקמתית סביב עצמות השמע" האם זה מסוכן ואיך ניתן למנוע דבר כזה? תודה רבה

שלום רב, מימין האוזן איננה מאוררת ולכן הלחץ בה נמוך ויש בה נוזל. ממצאי הטומוגרפיה המחשבית יכולים להיות מוסברים כך היטב, כולל ה"מלאות הרקמתית". יש לנקב את התופית (קרום התוף) ולהחדיר צינורית (כפתור) אורור חדשה. בעת צנרור התופית המנתח יבדוק את האוזן במידה האפשר. המצאות הרטרקציה מעודדת לבצע את הניתוח ולא להמתין.מובן שהרטרקציה כך תתרומם. במידה והאוזן תתאורר ולא תמצא עדות לתהליך הקרוי כולסטאטומה, שהוא תהליך הרסני, אז בשלב זה אין צורך בדבר נוסף. הקפדה על כך שהאוזן נאוררת לעומת זאת באוזן שמאל אין צורך בהליך אבחוני נוסף אלא להמתין.