האם להכריח להרכיב משקפיים?

שלום רב, בתי בת ארבע וחצי נולדה עם עין אחת עיוורת (קולובומה), בנוסף יש לה ניסגמוס קל. בבדיקות ראיה (היא במעקב מהלידה במרפאת עיניים בבי"ח) נימצא שיש לה בעין הרואה אסטיגמציה של מינוס שניים צילינדר, עם ראיה של 6/15 עם משקפיים. הבעיה היא שהיא לא מוכנה להרכיב משקפיים, אני מרכיבה לה אותם כשלמולה מטרות קטנות כמו בטלויזיה או בהצגה, ואני רואה שלאחר זמן מה היא מורידה אותם לקצה האף, ומסתכלת מעליהם. נראה לי שהם אינם משפרים משמעותית את ראיתה, וגם כך היא טוענת. האם יש להכריח אותה להרכיב משקפיים, האם אני גורמת לה נזק עתידי, כמו מניעת התפתחות חדות ראיה טובה בכך שאני מוותרת לה מלהרכיב משקפים כל הזמן? בתודה , וסליחה על האורך

לדנה שלום, כללית, כדי לפתח חדות ראיה מקסימלית צריך שבשנים הראשונות לחיים תהייה תמונה חדה על הרשתית-כלומר עדיף שלפחות עד גיל 6-8 תרכיב משקפיים. במקרה של הבת שלך, השאלה כלל לא רלוונטית, מכיוון שילד (וגם מבוגר) עם עין יחידה חייב להרכיב משקפיים כל הזמן, אפילו אם אין לא כל "מספר", וזאת כדי להגן על העין הטובה מחבלה מקרית. ילדים נפגעים בעיניים כל הזמן, בצורה קלה או קשה. אם ילד מאבד ראיה בעין אחת כתוצאה מחבלה, זה כמובן חבל מאד, אך את יודעת מהנסיון שלך עם בתך שמבחינה תפקודית זה כמעט לא מפריע, והילד יכול לעשות הכל ולהתפתח כרגיל. אבל עם ילד עם עין יחידה נפגע ומאבד את עינו היחידה???? לכן (ואני מקוה שאמרו לך את זה בכל ביקור שלך בבית החולים), הילדה צריכה להיות כל הזמן במשקפיים. גם לצורך הגנה על העין הטובה, וכן להבטיח התפתחות ראיה אופטימלית בעין היחידה. (אם מסתכלת מעל, אולי קבלה מספר חזק מדי להתחלה)