פזילה

שלום רב שמי שרון ויש לי שאלה בנושא פזילה בגיל שנה קיבלתי מכה בראש ומאז ועד גיל 19 היתה לי פזילה, בגיל 3 בערך עברתי ניתוח בעין ימין אך ללא הועיל, ברגע שהורדתי משקפיים העין נכנסה פנימה, אני עדיין זוכרת את הביקורים בבית החולים הרטיות על העין והכי נורא זה לעגם של הילדים. אם הייתי מורידה את המשקפיים היו תוקפים אותי כאבי ראש. בגיל 19 ביקרתי בארצות הברית ורציתי לעשות עדשות חד פעמיות, האופטומטריסט שבדק אותי אמר לי שאני בכלל לא פוזלת ואכן חזרתי לארץ וגם האופטומטריסט בארץ אמר לי אותו הדבר מאז הפסקתי ללכת עם משקפיים והעין נשארה יציבה במרכז ומאז אני לא פוזלת וכמובן לא סובלת מכאבי ראש. היום אני בת 32 וכל הזמן אני שואלת את עצמי מה זה היה? ואיך יכול להיות? אני שמחה מאוד שהיום אני לא פוזלת אבל כל כך סבלתי חברתית בגלל הפזילה האם סבלתי לחינם? רק הייתי צריכה שמשהו יגיד לי שאני לא פוזלת? שאלתי כמה פסיכולוגים לפשר התופעה אך הם מעולם לא שמעו על תופעה כזו. האם זו היתה פזילה פסיכולוגית אם יש דבר כזה בכלל? לתשובתך אודה. שרון

לשרון שלום, את יכולה להיות רגועה, את נורמלית לחלטין, ודוגמה טובה לפזילה הנובעת מרוחק ראיה (דבר שכיח ביותר) המופיעה בילדות, (כמובן שאין שום קשר לחבלה בראש- תמיד אנו נוטים לקשר מחלות המופיעות מעצמן עם ארועים חריגים שקרו בסמיכות זמנים) המטופלת על ידי משקפיים מתאימים-משקפי רוחק ראיה. כאשר מסירים את המשקפיים מופיע מאמץ ראייתי והנטיה לפזילה-מכאן כאב הראש. עם הגדילה- רוחק הראיה יורד ואיתו נעלמים הפזילה והצורך במשקפיים. (שניהם היו תוצאה של רוחק הראיה.) אם בזכות הרטיות יצאת מהסיפור גם בלי עין עצלה, (רואה היום 6/6 בכל עין) את בכלל ברת מזל, וכמובן שהסבל לא היה לחינם אלא טיפול מונע לעין עצלה שזה הסיבוך המטריד ביותר של רוחק ראיה בילדות. לסיכום- נשמע כמהלך רגיל של "פזילת משקפיים" בילדות עם תוצאות טובות, ולא שום בעיה פסיכולוגית. (אם תשימי לב לקושי בעבודה לקרוב, כגון קריאה,לפני הגיל המתאים (40) סימן שאת עדיין מעט רחקת ראיה ותזדקקי למשקפי קריאה בגיל מעט מוקדם יותר)