בהמשך לשאלתי הקודמת בדבר החמרה

אחדד את השאלה.. תהליך של הפיכת פזילה סמויה במידה קטנה לפזילה אינטרמיטנטית עצומה שמחייבת סגירת עין אחת (איבוד יכולת טוטאלית) עד לניתוח מיועד, בתהליך שאורך חודשים ספורים. האם יתכן תהליך כזה והאם יכולה להיות קשר לשינוי פתאומי וקיצוני באורח החיים (מקל יחסית לאינטנסיבי בצורה מוקצנת כמו למשל טירונות קשה בצבא)? האם יצא לך לתת חוו"ד לתביעות כנגד משרד הבטחון לגבי תהלךי כזה, והאם, בתשובה כללית כמובן, בהתחשב בבדיקה ועיון בהסטוריית ניתוחים וטיפולים, יש סיכוי לבנות קשר סיבתי?

לאמנון שלום, כפי שכבר כתבתי לך, השאלה ברורה, והתשובה לא ידועה. תמיד תוכל למצא כאלו שיטענו שכן, אם אתה צריך את זה לצורך תביעה למשל.... לדעתי- אין מקום לתביעה כזו, בהליכים כאלו קורים בדיוק כך גם בכאלו שלא היו במאמץ מיוחד, ושנינו יודעים שאם המאמץ לא היה משרד הבטחון, אלא משהוא שחשוב לך מאד (סטרט-אפ מאומץ שעשה ממך מליונר...) לא היית חולם לתבוע מישהוא. ובכלל- מבול התביעות המיותרות משתק מערכות שלמות- בבתי חולים, בצבא בבתי המשפט ובכל מקום. ההמלצה שלי: טפל באקזוטרופיה כפי שנדרש לפי המצב, ואת האנרגיות שאתה משקיע לבירור התביע תפנה לאפיקים חיוביים יותר דר. נוימן