סגירת עיין

ילדה בת שנה וחצי עם צלקת במרכז הראיה החדה. הצלקת גורמת לפזילה שאיננה קבועה אלה מופיעה מדי פעם. הילדה עברה בדיקה בהרדמה ונאמר לנו כי הצלקת קבועה בגודלה ובמאפיניה ולא צפויה להשתנות. בהמלצת רופאת העיניים נתבקשתי לסגור את העיין הטובה למשך כ-2 שעות כל יום ולמשך תקופה של מספר שנים. יש לי קושי רב בביצוע הסגירה, מכיוון שהילדה מורידה את הפלסטר, מתעקשת מאוד ואינה מוותרת. שאלות: מה ניתן לעשות על-מנת לבצע את הסגירה? האם ניתן וכדאי לחכות עד שהילדה תהיה מעט יותר גדולה וניתן יהיה לבצע את הסגירה, במידה כלשהי של שיתוף פעולה מצד הילדה?

לסמדר שלום, בעיה באמת קשה מאד. הילדה נלחמת בסגירה מכיוון שבזמן הסגירה יש לה ירידה משמעותית בחדות הראיה, וכל ילד (או מבוגר) לא סובל מצב כזה. מצד שני, יש חשיבות לסגירה, גם במובן שייתכן שניתן לשפר במעט את חדות הראיה בעין זו, (הוכך שגם בפגמים אנטומיים יש מרכיב של עין עצלה, אם כי לא הרבה) ואולי גם להקטין את הסיכון של הופעת פזילה משמעותית שתצריך ניתוח. את בתור הורה צריכה לשקול את התועלת הצפויה (לאחר קבלת הסבר מתאים ) לעומת הסבל הכרוכים בטיפול ולהחליט. צורות "סגירה" אחרות, כגון על ידי טיפות אטרופין לא מתאימות למקרה כזה. זה מסוג הדברים שאתם צריכים לשבת לשיחה מקיפה עם הרופא המטפל (אני נוהג להזמין את ההורים ללא הילד, בסוף יום המרפאה, כך שנוכל לשבת בנחת בלי לחץ של חולים בחוץ או ילד עייף) להבין את הדברים ולהגיע למסקנה. דר. נוימן

ד"ר נוימן, תודה רבה על תשובתך הקודמת. ברצוני לחדד בנקודה מסויימת והיא עיתוי התחלת הטיפול (סגירת העיין). מה ההשלכות של המתנה של תקופת מה (נניח 1-2 שנים) בהתחלת הטיפול, מתוך הנחה כי יש סבירות גבוהה יותר למידת שיתוף פעולה רבה יותר מצד הילדה? תודה, סמדר.