חסימה בשק הדמעות- דחוף ביותר!!!
דיון מתוך פורום רפואת עיניים לילדים ופזילה
ערב טוב קראתי רבות אודות העיניין בפורום ועדיין איני יודעת מה לעשות בנידון. העניין הוא כזה: בתי בת חודש סובלת מחסימה בשק הדמעות (אובחן ע"י רופא עיניים המתמחה ברפואת עינים לילדים - ד"ר יעקב דן). היינו אצלו היום , והוא ביקש שנעשה לילדה פעולת לחיצות במשך כחודשיים!!! עשרים לחיצות בכל פעם!!! יש לציין שכשהוא הדגים עלי איך עושים את הפעולה, זה כאב מאוד. בנוסף , הוא נתן לי משחה אנטיביוטית , למרוח לה במשך שבוע ("במיקסין") , ולאחר מכן למרוח עוד שבוע "דורה טירס". יש לציין שעד עכשיו (כחודש) היא טופלה ע"י טיפות עיניים+משחת טטרציקלין. יש לי שתי שאלות מהותיות אליך (בעקבות קריאה בנושא בפורום הנ"ל): 1. מדוע הוא המליץ לנו ללחוץ כל יום (ועוד מספר כה רב של פעמים) , בעוד אתה בכלל לא ממליץ שהפעולה הנ"ל תתבצע ע"י ההורים , אלא ע"י רופא מומחה ולא בתדירות כל כך גבוהה??( האם יכול להיות כזה שוני בין גישות של רופאים?) 2. האם יש צורך במתן המשחות (לפי מה שקראתי זה רק מפתח את העמידות של החיידקים)? דבר נוסף: באם תמליץ לי לנקוט בעמדתך , האם אפשר להגיע אליך באיזה שהוא אופן לביצוע הלחיצות? אודה לתשובתך המהירה (אנחנו קצת לחוצים ומבולבלים...) 2.
אני כתבתי כבר בעבר. אבל אנסה לענות על שאלותייך. לבתי ביצענו פתיחה של שק הדמעות בגיל 5 חודשים ע"י פעולה כירורגית. במקרה של בתי, ביצע את הפתיחה ד"ר נוימן. אני רוצה לאמר לכולם שכדאי מאוד לבצע את הפתיחה בגיל צעיר ולמנו מהילד/ה סבל רב. שכן בתי הגדולה סבלה אף היא מאותה תופעה, ורק בגיל שלוש זה נפתח לה לבד. לכן אני ממליצה להגיע לד"ר נוימן בהקדם, ולטפל בנושא. בתי הקטנה היום כבר בת שנתיים ו- 8 חודשים ולא סובלת כלל מבעיות של דלקות בעיניים . את ד"ר נוימן ניתן להשיג במרפאתו הפרטית (ישנם החזרים דרך קופ"ח) או בבי"ח וולפסון - מרפאות חוץ עיניים ילדים פזילה.
לדגנית שלום, אינני יודע מדוע ממליצים ללחוץ כל יום ומספר פעמים רב, כאשר לחיצה אחת נכונה (אם כי לצערי קצת כואבת) פותרת את הבעיה ברוב המקרים, ואילו לחיצות שההורים מבצעים, שבדרך כלל לוחצות את העור אל העצם ולא מעלות את הלחץ בשק עצמו (מה לעשות שאנטומיה של הארובה ומערכת הדמעות היא לא חלק מקורס הורות ממוצע...) לא מועילות ורק מרגיזות את התינוק. אנטביוטיקה באופן כרוני אסור לתת למחלה בה החידקים הם רק משניים לחסימה, משום שאין דרך בעולם שהאנטיביוטיקה תפתור את הבעיה, ברגע שמפסיקים, שוב יתרבו החיידקים במערכת החסומה. זו דרך בדוקה לפתח זנים עמידים. אני מניח שההמלצות האלו (ורבות אחרות, יש אין סוף "טיפולים" לחסימה בדרכי הדמעות) התפתחו מזה שמדובר במחלה שגם ללא טיפול חולפת לבד בכ 95% מהמקרים. ולכן כל טיפול בעל אופי ממושך (מסזים חוזרים, חימום כל בוקר, משחות וטיפות שונות) "עוזר" ב95% מהמקרים שמבריאים במשך הזמן בלי קשר לטיפול. מי שממליץ על הטיפולים האלו ורואה שרוב המקרים במשך הזמן מבריאים, יכול להשתכנע שזה בזכות הטיפול המסויים שלו. (לעומת הפתיחה על ידי לחיצה מכוונת, שרוב המקרים מבריאים מיד ובמקום, ההורים מדווחים ביום המחרת שאין יותר דמעת) או שלא עוזר כלל ואז שוקלים פתיחה בהרדמה על ידי מחדר. מקווה שזה מבהיר קצת, דר. נוימן