סיכויים סטטיסטיים

שלום רב, ההחלטה האם לחסן או לא לחסן היא החלטה המבוססת על סטטיסטיקה. עד היום חיסנתי את ילדי בכל החיסונים המומלצים ע"י משרד הבריאות, מכיוון ששוכנעתי שסטטיסטית יש בו צורך וגודל הנזק במידה ולא אתן אותו הוא גדול. אני לא מצליח להבין את הנתונים לגבי המקרה הנוכחי - חיסון של ילדים בנגיף מוחלש, אחרי שהם כבר חוסנו בנגיף המומת. לא הצלחתי למצוא באתר משרד הבריאות ולא באמצעי התקשורת נתונים אמינים. אשמח אם תוכלו לענות על השאלות: 1. מה הסיכוי של ילד שקיבל את הנגיף המומת ואח"כ קיבל את הנגיף המוחלש, לחלות במחלה בעקבות קבלת הנגיף המוחלש? 2. מה הסיכוי של ילד שקיבל רק את הנגיף המומת, לחלות במחלה, בהנחה הוא נמצא באיזור שבו יש נשאים של הנגיף? 3. מה הסיכוי של ילד שקיבל את הנגיף המומת ואח"כ קיבל את הנגיף המוחלש, לחלות במחלה מכיוון שהוא נמצא באיזור שבו יש נשאים של הנגיף? אני יודע שאלה שאלות שכבר נשאלו - אולם התשובות שהתקבלו על חלק מהן הם "אפס" או "קרוב לאפס", ואלה לא תשובות מקובלות, מכיוון שהם לא עוזרות לקבל את ההחלטה. בתודה מראש, אמיר

ההחלטה אם לחסן או לא לחסן - זה לא בדיוק "חישוב סטטיסטי" פשוט של מספר אחד מול מספר שני, וודאי לא כחישוב אישי פרטני עבור כל ילד וילד - אלא מדובר על סיכון מתגבר לאוכלוסייה להדבק ואף לחלות בנגיף פוליו פראי מול סיכוי אפס (0) לפתח תופעת לוואי רצינית מהחיסון החי-מוחלש במחוסנים המקבלים לפי ההנחיות המקצועיות את החיסון. הסיכוי להדבק בנגיף הפוליו הפראי הוא דומה לסיכוי להדבק במחלות מעיים זיהומיות - ההעברה היא פקו-אורלית (מיד לא רחוצה לפה), בפרט בין ילדים קטנים, בפרט באותו משק בית בו יש ילדים קטנים ובאינטראקציה בין המאכסן האנושי לסביבה ולפתוגן (הגגיף) - כך שסיכוי זה גם משתנה ועולה עוד יותר בתנאים מסויימים. הסיכוי להידבק בנגיף הפוליו הפראי עולה גם עוד בתקופת הקיץ, עונתם של זיהומי המעי "העונתיים" למינהם (אלו לרוב מתבטאים בשילשולים כגון נגיף הרוטה, חיידקי השיגלה והסלמונלה). נגיף הפוליו הפראי יודע להדביק בקלות ובשיעורים גבוהים יחסית בהיותו מועבר מילד לילד בקבוצת הגילאים הצעירים כמו זיהומי המעיים הנפוצים כפי שצויינו אבל יודע גם לפלוש למערכת הנוירולוגית הפריפרית (למשל גפיים - ידיים ורגליים) של הנדבק - והסכנה לשיתוק ילדים הינה כ 1 ל 1000 נדבקים - זה סיכון ממשי ולא נמוך - כך שזהו אינו סתם עוד "וירוס של כאב בטן" אלא נגיף אלים שיש עבורו חיסון יעיל (השילוב בין החיסון המומת לחי-מוחלש). מהנתונים העדכניים בארץ - בסקר הצואות בדרום שנערך בחודש האחרון - בקרב כל קבוצות הגיל נמצאו 26 נשאים (מתוך 28 הנשאים שנמצאו) של נגיף הפוליו הפראי שהם בקרב ילדים מגיל חודשיים עד 10 שנים - וזה מתוך כ-1000 ילדים שנדגמו בקבוצת גיל זה - היינו שיעור המצאות הנשאות של ילדים בקבוצת הגיל הרגישה הזו, שנדבקו בנגיף הפראי הינו כ-3% (ועם שולי רווח זה יכול להיות גם בין 2% ל- 4%) - כלומר בכל רגע נתון נמצאים כ-3% מאוכלוסיית הילדים בקבוצת גיל זו, נשאים מפרישים של נגיף פוליו פראי למשך מספר שבועות - מדובר במאות עד אלפים של נדבקים במספרים אבסולוטיים. אין כאן כל חדש אגב - זוהי בדיוק ההתנהגות הצפויה והמוכרת של הנגיף הפראי שנצפתה בעבר ובהווה במקומות שונים בעולם בהם נגיף הפוליו הפראי הוא אנדמי או מתפרץ. אותו עקרון לגבי קבוצת הגיל הרגישה ושיעור ההדבקה הגבוה בה - תקף גם לשאר הארץ בהימצא נגיף פוליו פראי בביוב (המרכז את הפרשות הצואה של הילדים הנשאים) של ישובים במרכז, כפי שפורסם. מכאן שהיתרון בחיסון האוכלוסייה הרגישה, קבוצת הגיל שציינתי, בחיסון החי-מוחלש (שהוא עם אפס סיכוי התפתחות תופעת לוואי רצינית) -לעומת- הסיכון הממשי להדבק, להפריש ואולי אף לחלות בשיתוק ילדים בלתי הפיך בשל נגיף הפוליו הפראי אינו אפילו באותה סקלה של "השוואה סטטיסטית". בברכה, ערן

עדיין לא ניתנה כאן תשובה לגבי שיעור ההדבקות לגבי מי שקיבל 3 מנות או 4 של נגיף המומת. מדובר כאן על הדבקות למי שלא חוסן