בעיות בעיכול לאחר בולמיה

שלום לכולם, כחולת בולמיה לשעבר (הייתי חולה 9 שנים) שהפסיקה להקיא, אני מאוד משתדלת לאכול בריא, מאוזן ונכון. מה שקורה זה שהגוף כנראה כל כך התרגל להקאות ןלתחושת הריקנות בבטן, שכעת כל מה שאני אוכלת גורם לי לתחושה נוראית (כל מי שחלה יבין) שהאוכל לא מתעכל, שהבטן נפוחה- ולכן- מעודד את תחושת הרצון להקיא, שוב. לצורך העניין: אמש בשעה חמש אכלתי ארוחה ממוצעת שכוללת פיסת דג, כמה כמות של סלט ירקות וכמה כפות אורז. היום השעה כמעט 12 בצהריים ואני מרגישה שאכלתי את הארוחה הזו לפני חצי שעה...וזה לא עובר. שאלתי היא האם אני יכולה ליטול אנזימים שיעזרו ויעודדו את העיכול על סמך דעתי? האם אני צריכה להתייעץ עם רופא? זה יכול להזיק לי באופן כלשהו? אודה לכם מאוד על העזרה, הבולמית-לשעבר הסובלת.

נינה יקרה! קודם כל - אני שמחה בשבילך לשמוע שזה "לשעבר" - זה לא קל בכלל. וכל הכבוד לך! אני ממליצה לך לגשת לרופא גסטרו טוב, ולהתייעץ איתו - את לא חייבת לסבול כל כך. יכול להיות שמשהו נוסף עובר עליך, או כתוצאה מההקאות והרגלי האכילה הקודמים שלך, שהזיק לצערנו למערכת שלך. מקווה שתגיעי לפתרון טוב ולאבחנה שתביא לריפוי והקלה. תרגישי טוב.

ג', תודה רבה על המילים החמות והתמיכה...זה חשוב לי מאוד. ריגשת אותי, תודה רבה.

היי נינה, קשה מאד להיחלץ מהמעגל של הפרעות אכילה וראשית, מגיע לך ישר כוח גדול (וחיבוק...) על המאמצים שאת עושה ועל ההצלחה שלך. בסיפור הזה כל יום הוא מאבק מחדש. ידוע שלאחר הפרעות אכילה עלולות להתפתח הפרעות עיכול. אין מה לעשות, מערכת העיכול שלך סבלה וזה גבה ממנה מחיר. צריך עכשיו לדעת איך לעבוד יחד אתה ולא נגדה. לפי דעתי את צריכה להתייעץ עם רופא גסטרו בעניין. אל תקחי אנזימי עיכול על דעת עצמך. הם לא כל כך "תמימים"... יש אנשים שהאנזימים מחמירים אצלם את התסמינים. ייתכן שגם התפתחה אצלך תסמונת המעי הרגיז וגם בעניין זה הגסטרו יוכל לייעץ לך איך להקל. כמובן שאת יודעת שנושא האכילה זה עניין של ניסוי וטעיה. את צריכה בעצמך למצוא מה עושה לך טוב ומה גורם לנפיחות המעצבנת הזאת (מוכר...). אני מצרפת לך קישור לעצות תזונתיות על מעי רגיז, עד שתגיעי לגסטרו. ואל ייאוש - עשית דרך ארוכה, ואני בטוחה שתמצאי את הדרך שוב להרגיש טוב. http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/REMEDIEs/H-Remedies-IBS.htm חזקי ואמצי והרבה בריאות

הי נינה, מעולם לא סבלתי מבולמיה אבל רציתי לומר לך עד כמה אני מעריכה אותך על האומץ וכוח-הרצון שנדרשים ממך על מנת להשתנות עד כדי כך ולנצח מחלה כה עקשנית! ההישג שהשגת ראוי לכבוד גדול. בקשר לקושי לאכול, אני יכולה לומר שמניסיוני השונה למדי - סבלתי מבעיות עיכול קשות ולא אכלתי דבר במשך חודש וכמעט מתתי מרעב, אבל המצב היה פיזי לחלוטין ולא בולמיה - בקיצור, אני מכירה את הקושי להחזיק אוכל בבטן לאחר שהבטן התרגלה להיות ריקה, ולמרות שהמצב שונה, אני מלאה הזדהות. הדבר היחידי שאני יודעת, כמטופלת ולא כרופאה, הוא שמאוד עוזר לי לאכול מספר גדול של ארוחות קטנות מאוד לאורך כל היום, ולאו-דווקא ארוחות גדולות ומאוזנות, כי ארוחות גדולות לא יישארו לי בבטן ואני ארגיש רע שעות אחרי שאוכל אותן. בקיצור, אני כמעט "מנשנשת" לאורך כל היום, במקום לאכול בצורה מסודרת, וכך הבטן לעולם לא ממש מלאה והאוכל פחות מציק. גל