אחריות של הילד???

מרב שלום, לא מקובל שילד/ה ירטיבו במכוון מעבר לגילאי 5. הרטבת לילה נחשבת בעיה/תופעה מגילאי 5-6 ומעלה. מכלל המרטיבים, 90%-85 סובלים מן התופעה על רקע ליקויים תפקודיים גופניים. מקסימום של 10% מן המרטיבים סובלים מן התופעה על רקע נפשי/התנהגותי. כלומר, ברוב המכריע של המקרים הרטבת לילה קיימת על רקע ליקויים תפקודיים גופניים, עליהם אין לילד/ה שליטה. יתר על כך, מעצם הגדרה הרטבת לילה היא הטלת שתן בלתי רצונית תוך כדי שינה בילדים מגילאי 5 ומעלה המרטיבים לפחות פעמיים בשבוע. ידוע, ללא ספק כי לילד/ה אין כל שליטה על כך. שני מאפיינים "קלאסיים" להרטבת לילה חד-תסמינית (מונו-סימפטומטית) הקיימת על רקע ליקויים תפקודיים הם: שינה עמוקה (למעשה ליקוי ביכולת היקיצה לנוכח תחושה של שלפוחית מלאה) בשילוב עם תורשה משפחתית (הקיימת בקרב 75% לפחות מכלל המרטיבים). מרבית הילדים נגמלים באופן עצמוני עד גילאי 6. בשכבת גיל זו עדיין מרטיבים 20%-15 מכלל הילדים. כאשר תחליטו לפנות לטיפול, אם הילדה לא תיגמל בעצמה בחודשים הקרובים, בשלב הראשון יש לשלול אפשרות של ליקויים אורגאניים האחראים לתופעה כגון(זיהום בדרכי השתן, ליקוי כלייתי, ליקוי נוירולוגי ועוד (קיים בשכיחות 5%-4 מכלל המרטיבים) לאחר מכן מומלץ לערוך בירור אודות הליקויים התפקודיים האחראים לתופעה (ליקוי ביקיצה ו/או יצור מוגבר של שתן בלילה ו/או ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן) ובהתאם לכך להמליץ על טיפול התנהגותי ו/או תרופתי. ומה בכל זאת ניתן לעשות במיידי? לשוחח עם הילדה על התופעה על מנת להעלות מודעות, לתגמל על לילות חיוביים אך להתעלם מלילות רטובים, לסמן בלוחות מעקב לילה יבש או לילה רטוב, להגביל את צריכת הנוזלים כשעתיים לפני השינה, להימנע בשעות הערב ממשקאות משתנים (קפה, קולה, תה, שוקו), ולהשתמש בטיטול. לגבי טיטולים, כפי שציינתי בעבר מספר פעמים, הללו מהווים אמצעי בלבד להקלה על הנקיון. אין בהם משום עיכוב או זירוז תהליך הגמילה. יש להימנע מטיטולים בלילה רק אם הילד מביע התנגדות לכך. בהצלחה רבה