ירידה מתמסכת בקיאטנין בדם ויתר בעילות בלוטת מגן

דיון מתוך פורום  נפרולוגיה

20/01/2023 | 16:28 | מאת: דן

דר שלום אני בן 51 ומאובחן מזה 3 שנים בייתר פעילות בלוטת מגן בשל גויטר טוקסי שתופס את כל אונה שמאל. אחרי שסרבתי לקבל יוד, אני בהמתנה לניתוח להסרת האונה. אני גם מסרב ליטול טיפול לדיכוי הבלוטה אז נשאר במצב לא מאוזן עם TSH בלתי מדיד וחריגה ב T3 ו T4. בשנה האחרונה, בבדיקות הדם, ערך הקריאטנין שהיה 0.79 החל לרדת ל 0.72, 0.68, ןבבדיקה האחרונה כבר 0.64. מסת השריר שלי נשארה ללא שינוי והיא דיי גבוה כי אני מתאמן פעמיים בשבוע. שאר מדדי תפקוד כליות תקינים. האנדוקרינולוג לא חושב שיש קשר לירידה בקריטנין ולייתר פעילות, אבל מחיפוש ברשת, אני מוצא כמה מאמרים שתוענים שכן. לפי המאמרים, בגלל שההורמון T4 מפורק בכליות ל T3, ברגע שיש יותר מידי הורמוני T4, ה GFR או קצב פעילות של הכליות עולה וזה יכול להביא לירידה בקריאטנין בדם. האם ההסבר הזה הגיוני? האם יש סיבה לדאגה כאשר הקריאטנין נמוך, כי רופא המשפחה אמר שעבור אדם במשקל תקין וללא בעיות שריר ידועיות, אין כל משעות קלינית לקריאטנין נמוך שרק אומר כי הכליות פועלות היטב. גם ה EGFR עלה משמעותית וזה כמובן הגיוני כי הוא מחושב עי הקריטנין. אשמח להסבר בנושא. תודה רבה

אתה צודק שהיפרטירואידיזם גורם לעליה בGFR ובכך תורם לירידה בקראטינין. בדרך כלל לתקופה קצרה היפרפילטרציה כזו לא גורמת לנזק, אך לאורך זמן (שנים) זה כן עשוי לפגוע בכליה. זו הנחה סבירה המבוססת על מחלות אחרות שמתחילות בהיפרפילטרציה כמו סוכרת או מחלות כליה כתוצאה מהשמנה מורבידית. אני מציעה לך לשקול לקבל טיפול תרופתי עד ניתוח.

21/01/2023 | 12:14 | מאת: דן

תודה רבה על התשובה. לצערי התרופה לדיכוי הבלוטה גרמה לי לתגובה אלרגית של פריחה ולכן החלטתי לוותר עליה. הקריטה של האונה מתוכננת לדצמבר הקרוב (אני ברשימת המתנה למנתח אאג מבוקש שמבצע את הקריטה עם חתך מינימלי). עכשיו אני גם שם לב שלצד הירידה בקיאטנין בדם, ערכי ה T3 עולים וחורגים מהגבול העליון משמעותית, בזמן שערכי ה T4 יורדים ובבדיקה האחרונה הם ממש משיקים לגבול העליון, ז"א פסודו תקינים. זה מסתדר עם ההשערה כי בהעדר טיפול מאזן, המערכת האנדוקרינית שלי מצאה דרך להגיע לסוג של איזון עי האצת פירוק ה T4 בכליות. ז"א שהאונה הטוקסית מייצרת המון T4 למרות שה TSH ירד לאפס, אבל הכליות ממיריות את כולו ל T3 ולכן רק ה T3 חורג בדם בזמן שה T4 נאר גבוה אך יתיצב.לדעתי יש כאן מספיק דינמיקה לפרסום מאמר אקדמי, אבל עושה רושם שנפלתי על אנרוקרינולוג שלא מרבה להתעדכן עם פרסומים אקדמיים כי הוא כלל לא ידע על קשר בין סרום קריאטנין להיפרטירודיזם למרות אינספור פרסומים בנושא שאני מצאתי בקלות עי חיפוש בגוגל.. תודה על העזרה.

מנהלי פורום נפרולוגיה