היפרקלמיה והיפונתרמיה

סבתי בת ה-90 לוקחת 12.5 מ"ג ספירונולקטון (וגם 60 מ"ג forosemide ו-lercanidipine ו-ramipiril) וה-potassium שלה עלה מ-5.2 לפני חודשיים ל-5.6 mEq/L השבוע (וה-Sodium ירד ל-133). ה-LVEF שלה תקין והיא סובלת מיל"ד ריאתי ו-TR בינוניים כנראה עקב סקוליוקיפוזיס, בנוסף סובלת מ-AF ומטופלת בקומדין. לא מוכנה לעבור לדיאטה דלת-פוטסיום וגם לא בטוח שזה לא יזיק כי גם כך היא אוכלת מעט מאוד ויש לה נטייה קלה לתת-תזונה. בנוסף בדיקות הדם העלו מחסור באלבומין וטוטאל פרוטאין, תפקודי הכליה תקינים (קריאטינין 0.88, מיקרואלבומין שלילי). השאלה כיצד להתמודד עם חוסר האיזון האלקטרוליטי הזה? לכאורה התשובה להיפרקלמיה היא להפחית/להפסיק את האלדקטון או הרמיפריל, אבל מה עם ההיפונתרמיה ומה היא אומרת, שאולי יש בצקת? אני שקלתי אותה והיא שומרת על משקל יציב בסביבות 60 ק"ג. אפשר אולי להעלות השערה שעקב הצטננות שסבלה ממנה בשבועות האחרונים היא נכנסה לתת-תזונה שמסבירה את הירידות באלבומין ובפרוטאין והעובדה שבכל זאת שמרה על משקלה נובעת מצבירת נוזלים שמסבירה את חוסר האיזון האלקטרוליטי, אבל זאת השערה בעלמא. אבל אם היא סובלת מצבירת נוזלים אז אולי דווקא הפחתה/הפסקה של האלדקטון תחמיר את ההיפונתרמיה? אולי הפתרון בבחינת "שתי ציפורים במכה" הוא קיאקסאלאט? האם יש מקום לפנייה לייעוץ נפרולוגי אישי?

שלמה שלום, מקרים אלו הם מורכבים וגיל המטופלת כמו מצבה הכללי הם אכן פקטור חשוב שיש להתייחס אליו בכבד ראש. העלת רעיונות טובים מאד וכלם הגיוניים. החכמה היא למצוא את הרעיון הנכון לסבתא שלך, בהינתן מצבה הכללי וגילה ולכן אני מסכים שיש מקום להערכה רפואית נפרולוגית. ככלל, אני נוטה כיום למעט ברמיפריל ואלדקטון בגיל 90 אלא אם מדובר במשהו שרפואית וביולוגית הוא צעיר יותר.