לגבי תשובתך

הי יעל, תודה רבה על התשובה, קשה לענות על שאלתך. ההרגשה אז של הסירוב שלה הייתה שהיא לא ממש רוצה קשר,והרגשתי דחייה ממנה והיה לי רגשית לא פשוט. כמו שכתבתי-גם הרפתי לגמרי במהלך חצי שנה ואם היא לא הייתה יוזמת תשיחה של המזל טוב ליום הולדת-גם אני לא הייתי מתקשרת. היא כן אמרה לי אז שהיא מפחדת מהתלות שהייתה בגילי ההוא הצעיר הסברתי לה שאני לא במקום הזה. וגם הרגיש לי שאולי היא באמת מחבבת אותי עד גבול מסוים וזהו. השיחה האחרונה לפני מס ימים בתיכון הייתה ממש שיחה משמעותית גם לה. אני כן מרגישה שהיא אדם סגור כי גדלה במקום כזה וכי היא פחות "אמיצה" ממני ,גם פחות פתוחה רגשית. אני מפחדת ממש לשאול לגבי פגישה כי אולי זה מבחינתה לעבור איזשהו גבול ביננו אני גם צעירה ממנה בשנים לא מעטות. אולי זה מרגיש לה לא מאד מקובל-לא יודעת. בעיקר אני מפחדת שהקשר יהרס ממש אם אשאל תשאלה הזו. מצד שני אולי לחכות שהיא תיקח תיוזמה כמו שלא האמנתי שהיא תתקשר אולי היא יום אחד תזמין אותי להפגש? אשמח לשמוע מה את חושבת. שתביני שזה ממש חשוב לי ממש ממש.

כפי שאמרתי נעמי, אין פתרון נכון ולא נכון לשאלתך. אולי טיפ נוסף, שנכון בכל מערכת יחסים, הוא, נסי להיות קשובה גם לצרכים ולרצונות שלה... בהצלחה יעל