מבוי סתום

שלום לך יעל. ביתי התחתנה חתונה אזרחית בחו"ל ללא משתתפים למעט בני משפחת אבי בעלה.האב כבר אינו בין החיים ובני המשפחה האלו מתגוררים שם). מאוד רציתי להיות בטקס ומאוד נפגעתי בשל סרובה .אינני מצליחה לעבור לסדר יום. עלי לציין כי היא בת נפלאה ,איכפתית ודואגת ונראה לי שחשוב אף להרחיב ולפרט כי אני גרושה מזה שנים רבות ולמעשה גידלתי את ילדי(שניים,בן ובת) לבד(הגרוש לא היה מעורב בגידולם וחינוכם, בלשון המעטה)מאז היו בני ארבע ושנתיים.

שלום דפנה. אני קוראת במילותייך את גודל האכזבה. רובנו נאחזים בטקסים שנותנים מעין חיזוק למאמצינו הגדולים. נסי רגע לחשוב צחוץ לקופסא. מה באמת חשוב לך בחיים? את אומרת שביתך מקסימה ושיש ביניכם קשר טוב. יש חיים שלמים לחוות ביחד וכל רגע הוא הזדמנות לחגוג את הצלחתך כאם. את עוד תלווי את ביתך ותראי אותה מקימה בית ומשפחה. את תלווי אותה באינטנסיביות משתנה בהתאם לצרכים של שתיכן. חבל להיאחז באכזבה וליצור איזה ריחוק רגשי או כעס ביניהן. יהיה לך קל יותר אם תקבלי את החלטתה ותראי בחתונה עוד אבן דרך אחת בתוך מארג חיים שלם. לא קל להיות הורים. אך לפעמים לאהוב ולתמוך זה לשחרר... אשמח לשמוע ממך יעל