משבר רציני - מקווה שיש לזה פיתרון

שלום רב, אני יודע שרוב האנשים חווים פרידה בחיים אולם אני חושב שהמצב שלי מאוד גרוע בהתחשב בזה שעבר הרבה זמן ואני עדיין תקוע איםה שהייתי מרגע הפרידה. אז כך, אני בן 25 וזאת היתה האהבה הראשונה בחיי, היינו ביחד כ-3 שנים ונפגשנו כמעט כל יום, ולמדנו ביחד באותה אוניברסיטה, עברתי איתה את כל קשיי הלימודים ועברתי איתה את כל קשיי לימודיה. עשיתי טעות מאוד קשה שעד היום אני מאוד מתחרט עליה, וזה שדיברתי עם בחורה אחרת דרך הצ'אט ושאלתי אותה כמה שאלות מעבר למה שהייתי צריך לשאול למשך כמה ימים ספורים, ואז התחלתי לדבר עם הבחורה השניה לגבי מה לא טוב לי עם הבחורה הראשונה. עד היום קשה לי להסביר למה עשיתי זאת. הטעות השניה היא שסיפרתי לחברה שלי (היום כבר אקסית) שעשיתי את המעשה הזה וזה היה אחרי שבוע שבו ממש לא אכלתי ולא ישנתי כי עשיתי את הטעות הזאת, ואז היא לא קיבלה את העניין ונפרדה ממני, ואז חזרנו ושוב נפרדנו כי היא לא יכלה לשכוח מהעניין. היום אני אחרי העזיבה השנייה בכ-4 חודשים. קשה לי מאוד, כל היום אני חושב עליה, ישן הרבה יותר מדי, לא מרוכז בעבודה ולא מרוכז בלימודים (וחשוב לציין שאני בסוף התואר שלי כך שיש לי תקופת מבחנים). אין לי חשק לחיות בכלל, ואת כל הדברים שאהבתי פעם אני כבר לא כל כך אוהב. קשה לי לדמיין שאני אמצא בחורה משכילה, חכמה, יפה ומקסימה כמוה, וקשה לי לדמיין מישהי אחרת שתהיה ביננו אהבה והבנה כמו שהיתה בינינו. אני לא יודע איך לצאת מזה והעניין הזה מאוד משפיע על אורח החיים שלי ולאט לאט אני צונח למטה. אני מאוד מאשים את עצמי במה שקרה והייתי מאוד רוצה שהיא תחזור (אפילו בזה אני לא בטוח). חשוב לציין שאני מטופל אצל פסיכולוג ולא נראה שהוא יכול לעזור לי כל כך. בבקשה מה לעשות?!!!!!!!!!

שלום לאבי. בוא נתחיל מהסוף. האם שיתפת את הפסיכולוג שלך? זה בהחלט נושא לטיפול. אני בטוחה שתוכל להפיק משהו מלשתף אותו בנושא. מדבריך אני שומעת שאתה מסתובב בעולם באמונה שאסור לך לעשות טעויות. החיים יקירי, מלאים בטעויות. זה טבעי וזה בסדר. אני בטוחה שאין זו הפעם הראשונה שטעית ובודאי לא האחרונה. מותר לך לטעות. אתה רק בן אדם. החשיבה הנוקשה הזו מאמללת אותך וחבל. היא גורמת לך לדמיין עתיד לא מוצלח, וגוררת תחושת אשמה קיצונית. נסה להיות מעט יותר רך עם עצמך, פחות ביקורתי ושיפוטי. ובעיקר, היעזר בטיפול שאתה נמצא בו. בהצלחה. עדכן אותנו אם תרצה, מה שלומך. יעל