התפרצות של כאב
דיון מתוך פורום התמודדות עם משבר
שלום יעל, אני בת 16, נערה בעלת ביטחון עצמי נמוך ומודעת לכך. השנה האחרונה הייתה שנה קשה מאד בשבילי, אמא שלי חלתה בסרטן צוואר הרחם ועברה ניתוח וסדרה ארוכה של טיפולים כימוטרפיים והקרנות פנימיות וחיצוניות. כיוון שאני אחות בכורה לשני ילדים, עזרתי המון בבית, עזרתי לאבי להתמודד עם המשבר ולהתמודד עם אחיי. באותו הזמן, הייתי בתחילתה של מערכת יחסים, שהתפתחה נהדר. הייתי מאוהבת עד מעל לראש, הייתי מאושרת איתו והייתי מסורה לו במאת האחוזים. בשלושת החודשים האחרונים (לאחר כמעט שנה של זוגיות), הקשר התדרדר. הוא השקיע בי פחות זמן, לא הראה אהבה, רבנו המון, הוא התחיל להפגש עם ידידות במקום להפגש איתי למרות שהוא ידע שהדבר מפריע לי. בסופו של דבר, הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי כמו פעם ואני אזרתי אומץ ונפרדתי ממנו לפני שבועיים. הקשר נותק לגמרי ומערכת היחסים הסתיימה ברע. במערכת היחסים הזו סבלתי ונהניתי באותה המידה. הייתי מאושרת עד הגג בחלק מהזמן, ובוכה ופגועה בחלק השני. בנוסף, לפני שלושה שבועות, גילו אצל אבי סוכרת חמורה, הוא לקח את העניין קשה והפך לעצבני ותוקפני הרבה יותר ממה שהיה קודם. (אבי ידוע כאדם עצבני) בנוסף לכל הדברים הללו, התמודדתי השנה גם עם בגרויות בביה"ס והייתי צריכה להשלים הרבה חומר, כיוון שנעדרתי הרבה מביה"ס בתקופת המחלה של אמי. בכל התקופה הזו נשארתי חזקה, הדחקתי את רוב הרגשות והעמדתי פנים שהכל בסדר בכדי לחזק את אמי, אך את אבי בעיקר. לא בכיתי כמעט בכל השנה הזו, הייתי חייבת להראות שאני חזקה. לפני יומיים, קרה מקרה של ריב עם חברה, שלא העציב אותי, אלא רק עצבן אותי מאד. לפתע התחלתי לבכות בלי שום סיבה, כאילו חוויתי מחדש את כל הכאב של השנה האחרונה והתפרקתי במכה אחת. איבדתי את התיאבון, התחלתי להרגיש חולשה, כאבי ראש וסחרחורות, התחלתי לבכות כל כמה שעות ובכל פעם שאני בוכה אני מרגישה כאילו אני חווה את כל הכאב מחדש, במכה אחת. הייתי רוצה שתעזרי לי, תנחי אותי להמשך. תודה מראש.
אביגיל יקרה, את יודעת, הדבר הראשון שאת מספרת על עצמך זה שאת נערה עם בטחון עצמי נמוך. ומיד לאחר מכן, בצניעות, את מגוללת שנה בה הוכחת שאת יותר גדולה מהחיים. מאין שאבת את הכוחות ואת חכמת החיים? אני חושבת שהבכי, הוא מאוד מדוייק. הוא קריאה לעזרה. כי גם אנשים חזקים, זקוקים לפעמים לתמיכה, לאוזן קשבת, למשהו שיראה את כאבם. האם התייעצת עם משהו? יועצת בית הספר? רופאת הילדים או המשפחה?משהו מצוות הטיפול האונקולוגי באימך? אני חושבת שהגיעה העת לפנות למבוגר שאת יכולה לסמוך עליו בסביבתך, ולגייס לך עזרה רגשית. גם אם אמך חולה היא עדיין אימך. האם ניסית לדבר איתה? השיגי לך תמיכה, זה צו השעה!. זו תקופה קשה והיא תעבור. כולי תקווה שתצאי ממנה מחוזקת, שלך יעל
אם אף אחד מהגורמים שציינתי לא רלוונטי עבורך, כדאי לבדוק אם באיזור שאת גרה, יש סניף של "עלם"- עמותה למען נוער במצוקה. שם יש מתנדבים שיכולים לסייע לך ללא תשלום ובצורה אחראית וטובה. נסי את זה. בכל לשכת רווחה יש עובדת סוציאלית שמתמחה בטיפול בנערות- גם שירות זה ניתן ללא תשלום. עדכני אותי מה שלומך ואם השגת לך תמיכה- כי מגיע לך יקרה! יעל