לא מוצא מנוח בעולם..נשמתי עייפה

שלום ד"ר. הבעיה שלי מתחילה מכאן: אני בן 30 נשוי 2 ומנהל אורח חיים דתי חילוני. בגיל 8 התייתמתי מאבי . אימי חזרה בתשובה ושלחה אותי ואת אחיי למוסדות חרדיים ולישיבות . אימי התחתנה שוב לאברך והביאה ממנו עוד 2 ילדים. לצערי האב החורג קיבל את המחלה ונפטר אחרי 10 שנים לנישואיה איתו. האח החורג מהנישואים בגיל 6 קיבל גם כן את המחלה ונפטר אחרי שלוש שנים. אימי עדיין חרדית אדוקה בהשקפותיה. בכל הזמן הזה הייתי בישיבות אך גם ידעתי לפרוק עול מתי שרציתי. הייתי מתפלל ולומד בבוקר ובערב מסתלבט על העולם עם בנות ובילויים. לפני החתונה התמתנתי ואיחלתי לעצמי חיים מתונים עם אשה אחת שאוהבת. אך החיים לוקחים אותי לתוהו ובוהו. יש הרבה אי שקט בזוגיות הרבה ריבים ותיסכולים. אישתי אומרת שזה בגלל ...היא קוראת לזה "משקעים"..אבל אני בכלל לא טבעתי בהם כשהם היו שם..אני המשכתי הלאה.. הבעיה האמיתית שאני מודע לה היא זאת: כל יום אני מתייסר במחשבות שלא מניחות לי ..על כל דבר ודבר בחיים האלה פעם אני רוצה בכל מאודי לחיות אורח חיים דתי ופעם חילוני פעם לשמור שבת ופעם לא . אני יכול לאהוב חרדי בבוקר ולשנוא אותו עד מוות בערב..וזה מטריף אותי מבפנים...אני אובד עצות..האם זה בגלל מה שעברתי במשפחה,הריחוק,התיסכול?או בגלל שנדפק לי הראש כבר מכל המחשבות והם כבר ניהיו בני בית אצלי בראש?! ובנוסף אני באמת לא יודע לאיזה דרך ללכת כי בכל צד אני אוכל להגיד"אה..זה לא זה..וזה כן בשבילי אבל לא ככה " וכ"ו.. תודה על ההקשבה

שלום לבן 30. דומני שאשתך צודקת. נסיון החיים שלנו תמיד משפיע על האופן שבו אנחנו מפרשים את הארועים בחיי היום יום שלנו. ייתכן, שגם אם בעבר הצלחת להתגבר בכל מיני דברים, עדיין התעוררו אצלך שאלות, תחושת ספק וחוסר ודאות, וערערו את תחושת הביטחון הבסיסית שלך. אתה מתאר תחושת חרדה אל מול אי הוודאות שמלווה אותך, ולכן כדאי מאוד להיעזר בטיפול בהקדם. יעל