עבודה

שלום, אני נשואה עם ילדים בת 39. לאחרונה עברתי משבר עקב פיטורים. לקחתי ימי מחלה בשל דיכאון, וזעם בלתי נסבל כלפי האחראים לפיטורי. לא ציפיתי לפיטורים. האגו שלי נפגע קשות ובזכות תמיכה טובה מצד בעלי והשהות בבית חזרתי לעצמי או יותר נכון עצמי שב אלי. לאחרונה קיבלתי מידע כי יתכן ולא אפוטר. זומנתי לפגישה שטרם התקיימה. אני מבולבלת כי מההיסטריה והשוק שחטפתי סיפרתי את הסיפור לעמיתים בעבודה. כעת אני אתבייש להמשיך לעבוד שם ולהביט בעיניים של מספר אנשים וירד לי הביטחון והחשק לעבוד שם. אני אחוש מבוכה גדולה להמשיך לעבוד שם לאחר מה שקרה והמעורבים בדבר. מה לעשות? תודה

שלום אורית, חלפו שבועיים מאז פנית לפורום. ייתכן שמצבך השתנה מאז. זה בהחלט מצב לא נוח. יחד עם זאת, שימי לב שהבעיה העיקרית שאת מתארת בכל הנוגע לחזרה לעבודה קשורה לשאלה "מה יגידו האנשים בסביבה", למעשה זה מה שמייצר את המבוכה. אני מציעה שתבדקי עם עצמך, עד כמה זה באמת חשוב לך מה יחשבו עלייך. תגובתך לפיטורים היא תגובה טבעית ואנושית. כל ביקורת עלייך אינה לגיטימית. ולכן, אני תקווה שתוכלי לקבל בהבנה את המשבר שפקד אותך, לנטרל את הרעשים החיצוניים ולחזור לעבודה בראש מורם. כאשר הכנסתך בטוחה, תוכלי לקבל החלטות בצורה רגועה יותר לגבי עתידך. בהצלחה לך, יעל