גיל המעבר?

שלום, אני בגיל 47, מיזה כשנה בעיות במחזור, גילו אצלי מיומה, וביקשו לנתח, עד כה לא הלכתי וגם מיעטתי בביקורים אצל רופא נשים,בפעמים שביקרתי נתנו לי ארגסט לזירוז מחזור, ואחרי כן דיממתי בצורה חזקה ביותר. שמתי לב שכשלא נותנים לי ארגסט, כמעט ואינו מופיע, ואם כן אז בצורה מתונה ולא בדימום יתר. כעת כ4 חודשים אינני מקבלת מחזור, אבל תופעות קדם מחזור יש לי,בחזה כאבי בטן,והתנפחות. אלא שהחודש הנפיחות גדולה מהרגיל, הייתי טוענת שדי מבהיל. אין לי הרצון ללכת לרופא נשים ולשמוע כמה חשוב להוריד את המיומה ולכרות את הרחם,האם אין לי ברירה אחרת, והאם התופעה של היעדר מחזור, החזה הנפוח וההתנפחות הן תופעות של גיל המעבר? או שהבעיה גדולה יותר? סליחה על בורותי,אבל כל הרעיון מפחיד אותי ביותר.

אורטל שלום ותודה על שאלתך. ארגסט הינו פרוגסטרון סינטטי. הפרוגסטרון הטבעי מופרש מהשחלה לאחר ביוץ. לאחר כ 14 יום, אם אין הריון, רמתו יורדת ונגרם דימום וסתי. המחזורים הראשונים והאחרונים של האשה (גיל התבגרות וגיל מעבר) הם ללא ביוץ ולכן תוספת הפרוגסטרון גורמת לדימום. הדימום מרמז על הפרשת אסטרוגן שחלתי, שללא פרוגסטרון גורם לדימומים לא סדירים, חלקם חזקים וחלקם חלשים. ברגע שהדימום אינו מופיע כלל לאחר מתן פרוגסטרון, סימן שהאשה בגיל מעבר ושחלותיה אינן מתפקדות כלל. כאן עולה השאלה של טיפול הורמונלי חילופי, קרי אסטרוגן ופרוגסטרון וזה נושא כל השאלות בפורום שלנו. לפי כל ההקדמה, יתכן ויש לך רק עודף אסטרוגן והטיפול אז הינו רק פרוגסטרון. פני לרופא המטפל שלך להערכה. בעיקרון, מתן ארגסט כל חודש ימנע את הדמומים החזקים המופיעים במתן לא סדיר של התרופה. בברכת רפואה שלמה דר' זלוצובר