טיפול הורמונלי חליפי
דיון מתוך פורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי
אודה לך אם תאיר את עיני בנושא אסטרוגן/פרוגסטרון. אני בת 48, לפני 7 שנים עברתי ניתוח לכריתת רחם ושחלה אחת. לפני 5 שנים התחלתי לקבל פרמריל. לפני כ-3 שנים התחלתי לסבול מ-GERD, ועברתי לטיפול במדבקות קלימרה או אוורל, במינון משתנה משום שעדיין לא נמצא האיזון. לאחרונה נתקלתי בכתבות שטענו, שגישת הרופאים תוקפת את הבעיה מכיוון לא נכון. וזאת משום שיצור הפרוגסטרון בתקופת גיל המעבר פוסק לחלוטין, ואילו יצור האסטרוגן ממשיך במינונים נמוכים. אולם, בהעדר פרוגסטרון, אין קולטני האסטרוגן פעילים. לפיכך, יש לטפל בפרוגסטרון, שיגרה את קולטני האסטרוגן הקיים, ולא באסטרוגן שנותר ללא פרוגסטרון, ובכך מופר האיזון. אודה לך על תשובתך, נאוה
נאוה שלום ותודה על שאלתך. בגיל מעבר ישנו ייצור מועט של אסטרוגן, באדרנל אך בעיקר ברקמת השומן ולכן נשים שמנות סובלות פחות מגלי חום ואוסטאופורוזיס. ישנו אף ייצור מינימלי של פרוגסטרון באדרנל (יותרת הכליה) שלא מספיק למנוע סרטן רירית הרחם ולכן לנשים עם רחם המקבלות אסטרוגן כטיפול הורמונלי חילופי יש להוסיף פרוגסטרון. לא מקובל להוסיף פרוגסטרון לנשים ללא רחם מכיון שהוכח שתוספת פרוגסטרון מעלה סיכון למחלות לב וסרטן שד. אף במחקר המפורסם האחרון בנושא הזרוע שהופסקה היא המשולבת של אסטרוגן ופרוגסטרון ואילו הזרוע של אסטרוגן לבד נמשכת, כך שנראה שהטיפול באסטרוגן בלבד פחות מזיק. לסיכום, אין מקום למתן פרוגסטרון לכשעצמו בגיל מעבר בתור רוטינה, אלא במקרים מסוימים בלבד ולמרות התאוריות הנ"ל, ושילובו בטיפול משולב עם אסטרוגן רק בנשים עם רחם. בברכת רפואה שלמה דר' זלוצובר