בעבר כשהתאהבתי חוותי פסיכוזות בזו אחר זו.

אני מטופל בריספונד 2 מיליגרם ביום. לוקח קבוע את התרופות. הולך לעבודה - צוחק שותה אוכל, בעבודה מקבלים אותי לחלוטין אנחנו מתעסקים בכלי נשק ויש לי סלידה מכלי נשק - לא מסלול חיים שאני רוצה להשתתף או לעסוק בו אבל צריך לכבד כיוון שזה נתיב בעולם). הולך לפסיכיאטרית וקשוב אליה רוצה לסיים את הטיפול מתישהו ולא להיות תלוי בכדורים רוצה ליזום וליצור ולתפעל את עצמי במסגרת. הולך לפסיכוטרפיסט ומתעמת איתו (הטיפול שלו זה ללחוץ לי על הפחדים ולשחרר אותי לעולם כאשר הוא ואני בטוחים במאה האחוזים שאני לא אפגע באחרים [primum non noctrene] זוהי הסכמה הדדית לא משנה מה טיב יחסינו, אני פוחד ממנו מאוד, ויסות הפחדים שלי על ידו למצב בו אני מגיע לאישה וילדים מפציץ אותי מפחד) מתוך חסכים פנימיים שלי של חוויות עבר טראומטיות מסוימות (פגות, זיכרון חדירה הדחקה קיצונית אין אונות אי יכולת לגעת בעצמי מתוך הרגשת סלידה אכזבה וטריגרים בראש) הגעתי למצב בעייתי של לחץ עמוק שהביא לעומס גדול שהביא בתורו לקריסה נפשית ורגשית. כול פעם שאני מתאהב במישהי מלאה שט'יפלה יפה, שרק קצת דואגת לי או שאכפת לה באופן כללי, אני יוצא מכליי מרוב כאבים בראש היום יש שקט בראש החלק האקטיבי מת - סלחתי על מה שנעשה לי. אני יוצא מחוזק מיכולת האהבה שהייתה לי אליה עדיין דואג לה ופגוע מזה שהלחצתי אותה. היא גרמה לי לצעוק שיש לי אוזני חמור, הפסיכוזה כול הזמן לוקחת ממני את הזיכרון של האהבות שלי ולא יכולתי יותר לשתוק. קיבלתי לחלוטין שהיא לא רוצה אותי. יש לי צרכים ואני לא רואה את עצמי צולח את עולם הדייטים עם רזומה שכזה. אני מתכוון ללמוד הוראה בשביל למצוא את התלמידים הנעלמים, אלו כמוני ששותקים ולא מסוגלים לתקשר בצורה נורמטיבית ולשבור להם את תקרת הזכוכית (אני מסתובב עם יומן). בין אם הם מדברים ללא הפסק ובין אם לא. יש לי פחד נוראי להתאהב בשלישית.

בהצלחה לך בכל התחומים. ועם הנתונים הקיימים-תמצא שהם מתאימים!