כמה שאלות על הדכאון והכדורים.

3 חודשי דכאון וחרדה. מזה 3 שבועות עם לוסטרל וקלונקס להרגעה ושינה. מרגישה שהמצב רק מחמיר. יש לי מחשבות על התאבדות ושאני כבר לא יכולה לסבול. נדמה לי ששתי התרופות לא עושות לי טוב אך כשניסיתי גם ציפרלקס שלא עזר וגם תרופות הרגעה אחרות שהיו להן תופעות לוואי. גם עם הצלחתי כבר להרדם בלילה עם קלונקס אני קמה לתוך מצב רוח קשה וחוסר תקווה. וכשאני לוקחת את הלוסטרל שהעלתי בימים האחרונים ל-150 מ"ג זה מכניס אותי לחוסר שקט. מה שמוזר זכל יום בערך משעה 5 אחה"צ ועד השינה לרב המצב משתפר ואני לפעמים אדם אחר. מה לדעתך ההסבר לכך. האם יתכן שהקלונקס או הלוסטרל מגבירים אצלי מחשבות אובדניות. אני כבר כמעט רציתי לממש את זה אך יודעת כמה תפגע משפחתי היקרה ומקווה שאצליח לעמוד במבחן במיוחד שאני מטושטשת מהתרופות יש לי פחות שליטה. מה עוד נותר לי לעשות האם רק באישפוז(שאני חוששת ממנו) יש לי סיכוי? מיואשת אנא אנא לי בהרחבה . תודה.

שלום לך דליה אכן,הדכאון קשה יותר בבוקר..ההקלה מגיעה אחר כך..וחוזר חלילה..זהו המהלך הקלאסי.. שינויים תרופתיים גורמים לעיתים לנסיגה..היי סבלנית!בסוף תמצא לך התרופה הנכונה!