אבחון/אישפוז

שלום, הייתי רוצה להתייעץ לגבי אימא שלי. לאורך כל חיי אני זוכרת את אימי כטיפוס תוקפני, אשר לא מביע רגשות אהבה לילדיו, חסר חברים לחלוטין ומבודד מהסביבה. (עלי להזכיר את מצבה הגופני- כשעלינו לארץ היא נותחה עקב פריצת דיסק במצב קשה ונשארה מוגבלת פיזית- כאבי גב, חוסר רגש בחלק מהעכוז וכ"ו.) המהלך השנים בעיקר עקב יציאתנו מהבית המצב עם ילדיה השתפר, אך בעיקר בגלל המרחק(איננו נוטים להגיע לביתם לעתים קרובות - אני מגיע פעם בשלושה חודשים עד חצי שנה, אחותי בעלת ילדים והיא מגיעה פעם בחודש-חודשיים). לאחרונה אני מרגישה שמצבה אינו יציב נפשית ועלול לפגוע באבי. מבחינה חיצונית היא נראית אישה נורמלית, הנה אינטליגנטית מאוד ומסוגלת לתת הרגשה ומראה נעימים. מבחינת התנהגות- סוגרת את אבי מחוץ לבית עם חפציו מפוזרים במדרגות , כפי שהייתה עושה לנו כילדים, רושמת מכתבי התאבדות(לנו) ומכתבי האשמה, משפילה את אבי מכל בחינה אפשרית, משקרת בנוגע כמעט לכל נושא, תוקפנית מילולית ולעתים פיזית(זורקת חפצים, עקרה את דלת חדרו מהמקום..), סחטנות רגשית, סוציאומטית לכולם- משפחתה בחלקה, הם קשריה היחידים. מכיוון שאינה מתפרנסת היא תלויה באבי בכל, אינה מוכרת מבחינת ביטוח לאומי או נכות. אבי בן שישים ושש במצב כלכלי קשה, עבר שלוש פריצות דיסק ואירועי לב, וכשהוא מבקש לצאת לאבטלה לפני הפנסיה, הנה מאיימת בהתאבדות. אנו מרגישים שהיא פוגעת באבי בצורה נפשית וסוחטת אותו, אך אינו מסוגל לעשות צעדים נגדה, מלבד פעם אחת כשהזמין משטרה כדי להיכנס הביתה. מה עלינו לעשות?

שלום לך מבין את המצוקה בה אתם שרויים אך על פי החוק בארץ לא ניתן לכפות על אדם טיפול נפשי אלא אם הוכחה פסיכוזה, מסוכנות וקשר בינהם.