המשך לאותו נושא אבל בעיניין אחר

שמתי לב שכשאני יוצאת מהבית החוצה אז פיתאום אני נהפכת להיות בן אדם אחר, פתאום חוזר לי החשק לחיים אני נהיית מלאת חיות ונחמד וטוב לי בחיים וכשאני בבית (שם אני רוב הזמן כי אני עובדת בבית, יש לי סדנא לתכשיטים בבית) אז אני מאבדת מהחיות שלי ולעיתים פשוט נהיית מוטרפת מהמעבר החד הזה בין החוץ לבית. תיראה אני חושבת שגרים לידי אנשים חולי נפש שביגללם החיים שלי ניראים כך. מה אתה ממליץ לעשות איתם? כי אני מסוגלת יום אחד להזמין לכמה אנשים פה עבריין שפשוט ידקור אותם ולגמור עם כול הסבל הזה, ודרך אגב יש לי כמה חברים עבריינים שאחד מהם הוא לא במיקרה השומר ראש שלי ושל מישפחתי. אני פשוט נימאס לי מהחולי רוח שגרים לידי שלהערכתי בעיר אחרת היו מאשפזים אותם בבית חולים לחולי נפש ולא היו מאפשרים להם להישתגע ולעשות ככול העולה על רוחם בימקום המגורים. דרך אגב אני גרה באזור. שתדע באיזה אזור מדובר. ואני הולכת לידע גם פסיכיאטר מחוזי בדבר אם הוא עדיין לא יודע על הנעשה פה.