שאלה דחופה

אביה של ביתי רואה אותה כבר 4 שנים במרכז קשר. לאחרונה הרווחה החליטו לקדם את התהליך ולהוציא המפגשים החוצה על אף שהם רואים את קשיי האב ואת עצם היותו אדם לא נורמטיבי אך טוענים כי הוא לא מסוכן. עד כה היו 2 מפגשים כשבראשון הוא לא הצליח להוציא את הילדה שמסרבת להיות איתו לבד גם בתוך המרכז ובפגישה השניה יצאנו החוצה יחד איתי על פי רצונה של העו"ס. בשנת 2009 יצא מכתב מהרווחה בו נכתב כי האב התבקש להמציא אישורים רפואיים על מצבו הבריאותי מה שלא קרה עד היום ועצם זה שפקיד הסעד הנוכחי חושב כי הנ"ל לא מסוכן אף אחד לא דוחף בכיוון. כולם טוענים שאם אני אעמוד על זה שהוא ימציא גם אני אצטרך להמציא. באופן כללי אין לי בעיה עם זה ואני יודעת שהכל בסדר אצלי ב"ה אבל בכל זאת עצם העובדה שבכדי להוכיח שלצד השני יש בעיות אישיותיות והתנהגותיות והוא עשוי להוות סיכון לילדה שבכלל מסרבת להיות איתו לבד גם בפיקוח גורם לי לחוש חסרת ביטחון. איך ניתן לדעתך לאכוף את מכתב הרווחה? למה גם אני צריכה להמציא חוו"ד כזו כשהם ע"ס התרשמותם ממנו ביקשו זאת ממנו? אם גם אני אצטרך פעם גם להמציא חוו"ד כזו איך אפשר להתגבר על ההתרגשות הלא רצויה מבדיקה כזו? הבנתי שאם אני אביא חוו"ד כזו מטעמי בית משפט עשוי לא לקבל אותה כי היא עשויה באופן חד צדדי. כמה זמן מתבצעת הערכה כזו? האם זה רק ראיון? מה דעתכם על המצ"ב? בברכה רבה

שלום לך עדי בדיקה פסיכיאטרית יודעת לקחת בחשבון את ההתרגשות שהיא מעוררת ועל כן אין השפעה על תוצאותיה. חלק משאלותיך הינן משפטיות ואנני הסמכות לענות עליהן. מכל מקרה אינני רואה בעיה בבדיקה הדדית. בהצלחה