קשישה הנוטה למות
דיון מתוך פורום רפואה ומשפט
שלום. בימים אלו אני סועדת את סבתי שמצבה הבריאותי התדרדר ומתאפיין בעיקר בתשישות ועימה העדר תאבון מוחלט. היא אינה חולה בשום מחלה מערכתית או מסכנת חיים מלבד הזיקנה עצמה (גיל 100). היא סובלת מכאבי ברכיים הגורמים לקשיי עמידה והליכה אך לא מעבר לכך. דעתה צלולה מספיק בכדי לתקשר עימנו ולהצהיר כי אינה רוצה לחיות, אינה רוצה,לאכול או להתאשפז. היא מסרבת לראות רופא ולעבור כל בדיקה שהיא כולל בדיקת לחץ דם או דגימת דם. ברצוננו, בני משפחתה, לכבד את משאלתה אך איננו יודעים מה חובתנו החוקית בנידון. האם בעת מצוקה מסכנת חיים אני אהיה מחוייבת להזעיק רופא? האם תהיה אפשרות למנוע מהם לבצע כל פעילות מצילה או מאריכת חיים למעט פעולות הקשורות בהפחתת סבל? אמנם דעתה צלולה אך היא תשושה מכדי לעבור איתנו על כל פרטי המסמך הרפואי הארוך של משרד הבריאות המתייחס לחולים סופניים. האם עלי לשכור עו"ד למילוי צוואה שבה היא תציין את רצונה והאם זה יהיה תקף דיו?מה עלי לעשות ואיזו אחריות חלה עלינו, מטפליה? תודה מראש.
כל זמן שהיא בדעה צלולה זכותה לדרוש לבצע הדברים על פי רצונה - וכן לכתוב צוואה בחיים המכתיבה את הדרכים שהיא רוצה לנהוג כאשר היא במצב זה א אחר כאשר היא מגיעה למצב שצריך לקרוא לשירותים רפואיים - זו חובתכם לעשות זאת - המוציא לפועל של כל הבקשות של החולה זה לא אתם - אלא אם מישהו מכם הוא מתמנה לאפוטרופוס מטעם בית המשפט - ואז הוא פונה בבקשה לממש את הצואה בחיים
כל זמן שהיא בדעה צלולה זכותה לדרוש לבצע הדברים על פי רצונה - וכן לכתוב צוואה בחיים המכתיבה את הדרכים שהיא רוצה לנהוג כאשר היא במצב זה א אחר כאשר היא מגיעה למצב שצריך לקרוא לשירותים רפואיים - זו חובתכם לעשות זאת - המוציא לפועל של כל הבקשות של החולה זה לא אתם - אלא אם מישהו מכם הוא מתמנה לאפוטרופוס מטעם בית המשפט - ואז הוא פונה בבקשה לממש את הצואה בחיים
מנהל פורום רפואה ומשפט
