איך מדברים?

שלום לך, אני שומעת את מצוקתך. אכן, לבוא ולדבר על מין ועל קשיים במיניות ובטח על חויה לא נעימה או טראומטית שעברת זה לא דבר פשוט, בטח עם האנשים הקרובים לך ובטח ובטח עם רחוקים יותר. איני יודעת כמה זמן את בטיפול ואיזה קשר את מרגישה שנוצר עם המטפלת? האם את חשה בנח בכלל בנוכחותה? האם יש דברים אישיים שאת כן מצליחה לספר לה? האם על נושאים אחרים שקשורים במיניות את כן מצליחה לדבר? את נמצאת היום בטיפול מיני אצל מטפלת מוסמכת וזה באמת המקום לדבר על רתיעה מאיבר מין גברי, ועל מה שאת מרגישה שעוצר אותך . לא משנה מה הסיבות, מה את זוכרת או לא זוכרת, את יודעת וחשה מה קשה לך ואם לא תדברי על כך לא תוכלי להתחיל ולטפל בזה ולהקל על עצמך. פעמים רבות אנשים שחוו טראומות מיניות חוששים שאם יספרו לא יאמינו להם, אך מה שרלוונטי כאן זו החוייה שלך ולאן זה לקח אותך, אפילו פחות ממה שבאמת קרה. כי מה שאת "סוחבת" איתך משפיע על האופן שבו את חווה מיניות היום. את חוששת מהשיפוט של המטפלת אותך, אולי " תיגעל" או משהו כזה.. את מנסה לשמור עליה.. אל תדאגי- מטפלים מיניים מוסמכים עברו הרבה שעות שיחה על מיניות והמטפלת תהיה בסדר ואני די בטוחה שלא תשפוט אותך על כלום אלא תנסה לעזור לך. את כאן צריכה קודם כל לעזור לעצמך והמטפלת יודעת איך להתמודד עם הנושאים האלה והיא בטוח תהיה בסדר. נצלי את ההזדמנות שאת בטיפול ואולי ספרי דברים בהדרגה, אם קשה לך, ולא בבת אחת. בתור התחלה שתפי בכך שיש לך קושי, אחר כך מהו וכך לאט לאט. אם לא תדברי על כך, לא תוכלי לפתור זאת. בברכה ומאחלת לך הצלחה בהמשך אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com