תקשורת ופשרות ביחסים
דיון מתוך פורום מין ומיניות
שאלה שמתחילה מהתפיסה שלי שבכל זוגיות צריכה להיות פשרה והליכה אחד לקראת השנייה ולהפך. במקרה בו צד אחד מעוניין ביחסי מין רכים והשני לא נהנה מכך - ומנגד הצד השני מעוניין ביחסי מין אגרסיבים יותר והצד הראשון לא נהנה מכך, מהי דרך האמצע? הרי מובן שלא צריך לעשות ביחסי מין דבר שאינו נעים לנו, אבל כמה הימנעות צריכה להיות? מה הגבול שבו יאמר צד אחד ''די, אני לא מוכן לעשות את זה - זה לא נעים לי'' או לחילופין ''די אני לא מוכן שלא לעשות את זה, זה מה שנעים לי''? אביא דוגמא מחיי הפרטיים: אשתי מוכנה להיכנס למיטה רק לאחר מקלחת, צחצוח שיניים והגיינה בסיסית. לי אישית זה מכבה ואני חייב להרגיש את הריחות של היום ולהרגיש את הפה הלא מצוחצח (לא חייב אחרי לאפה שווארמה😀) כדי להתחבר. לאשתי זה לא נעים ואני תוהה האם יש איזה יחס מפגשים בדרך שלי ושלה נניח 1:10 לטובתה. דוגמא נוספת- אני למעלה והיא נהנית מזה אבל אני לא. היא למעלה, אני נהנה והיא לא. אז מה היחס או דרך האמצע בנושא? אנחנו מדברים על הנושא ושמים על השולחן אבל אף אחד לא מוכן לוותר...
שלום לך אין תשובה אחת. גם כיון שאתם אנשים שונים עם צרכים שונים. ואין ברירה עבורכם אלא לדבר על כך בפתיחות זה עם זו ולשתף בצרכים שלכם בכנות. מסכימה איתך שצריכה להיות רגישות והקשבה אחד לשני. חשוב שתנסו באמת ללכת אחד לקראת השני. יתכן והקושי הוא בעובדה שאתם לא מצליחים לדבר על כך וכל אחד מתבצר בעמדתו. במידה וקשה לכם לדבר על כך בעצמכם, תמיד תוכלו להגיע למספר שיחות יעוץ אצל איש מקצוע או מטפל מיני מוסמך. אשמח לסייע [email protected] בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com
מנהל פורום מין ומיניות
