שאלה לגבי תקופת החלמה

שלום אמא שלי עברה תקופה קשה של כימותרפיה ולאחריה חודש וחצי של כימותרפיה בשילוב הקרנות (אזור הבטן). היא נמצאת כעת בשלב החלמה בכל התקופה הקשה שכללה גם ניתוח היא עמדה באופטימיות ובגבורה רבה. כעת- שבוע לאחר הסיום. היא ישנה במרבית שעות היום. מתקשה בעבודות הבסיסיות ומרבה לבכות. טוענת שאין לה תאבון לאכול והיא מרגישה טעם מר בפה - תופעה שהיתה תמיד קיימת בעקבות הטיפולים והוחמרה עם ההקרנות. שאלתי היא- האם לאפשר לה את הזמן להיות לבד שהיא כל כך מבקשת? האם התנהגות זו היא טבעית? מתי אמורה להופיע ההתאוששות המיוחלת? מזכירה שוב שהיא סיימה את הטיפולים רק לפני שבוע. תודה

הרופא המטפל המליץ על תרופה בשם רימוטיב (אמר שלפי תחושותיו מדובר בדכאון) אמא התחילה עם הכדור מאתמול (אמרו לנו שהוא מתחיל להשפיע אחרי שבועיים). בתור בת מעורבת שמאוד רוצה לעזור לאמא,אני מגיעה אליה הרבה,משתדלת להוציא אותה לטייל ותומכת בה מאוד,ההתלבטות שלי איפה הגבול וכיצד עלי לנהוג? האם אני מכבידה עליה בכך שאני משכנעת אותה לצאת לטייל? אני פוחדת שאולי קשה לה.מצד שני מרגישה שלא נכון לתת לה לשכב במיטה ולהשאר בבית,כי זה "מוריד" אותה עוד יותר. אנחנו מבצעים את הוראות הרופא לגבי הטיפול התרופתי,באיזו דרך אני יכולה לתמוך ולעזור מבלי "להזיק" או להכביד? תודה ענת