ילדה בת 6

איריס שלום בתי בת ה - 6 מאז ומעולם נראתה לנו שונה בהתנהגותה . קשה לנו להצביע על מה שלא בסדר. עד היום הגננות לא שמו לב למשהו יוצא דופן עד שהיא עלתה לגן חובה ושם הבעיות נעשו מאד בולטות. היא נכנסת ל"מצב" של התנהגות ילדותית, סרבנות, הצקות, שכיבה על הרצפה, דיבור תינוקי וכל זה כשמשהו מתסכל אותה או כשהיא חשה אי נוחות פיזית , למשל רעב או צורך ללכת לשירותים. היא לא מצליחה להגיד מה מפריע לה ואיך אפשר לפייס אותה . גם באינראקציות חברתיות היא מתקשה לזהות סיטואציות, "נדבקת" לילדים אחרים, מנסה להשתלט על המשחק ולא מצליחה לפתח חברויות עקביות. מבחינה קוגניטיבית הילדה הרבה מעל הממוצע, סקרנית, לומדת מהר, בעלת יכולת התנסחות מעולה ושפה עשירה מאד. במצב הרגיל שלה היא ילדה נהדרת אבל היא כמעט אף פעם לא רגועה לחלוטין ובד"כ מדברת בקול רם מדי. אנא עצתך.

ורדה שלום, מתיאורך עולה כי בתך מתקשה לבטא את צרכיה ורגשותיה. זאת, אף על פי שמבחינה קוגניטיבית ושפתית, היא בעלת ידע, שלכל הפחות, תואם את גילה. באופן רגיל, ילד מגייס את השפה המדוברת למטרות תקשורתיות, למשל: לספר לדמויות סמכות מה מציק לו, להגיב מילולית ובאופן רלוונטי להתפתחויות המתרחשות בעת משחק עם חברים, לשתף אחרים בהנאה מדבר כלשהו או בהישג, וכיוצ"ב. לפיכך, כאשר ילד, שרכש יכולות להבעה ולהבנה שפתית, אינו משתמש בשפה המילולית למטרות תקשורתיות, עולה השאלה האם, אכן, יש בעיה בסיסית במיומנויות התקשורת. בדרך כלל, אם מדובר בהפרעה בספקטרום האוטיסטי, יבלטו קשיים בפירוש סיטואציות חברתיות, היעדר יחסי חברות תואמי גיל ולאורך זמן, יכולת מוגבלת ליזום ולנהל דו-שיח רציף וקוהרנטי, כישורי משחק מוגבלים, כגון: קושי להבין ולשמור על כללי המשחק, חוסר הדדיות ו/או יישום של משחק בתורות, יכולת מועטה, אם בכלל, להשתמש בדמיון ('משחקי בכאילו'), ועוד. מחוץ לספקטרום האוטיסטי, ישנן אבחנות אחרות הניתנות בגיל הילדות, שעשויות להתאים לתמונה שתיארת. ייתכן אף שבתך אינה עונה על קריטריונים לאבחנה ספציפית, אך חווה קשיים רגשיים המציפים אותה, מקשים על תפקודה הכללי ומגבילים את יכולתה לווסת את עצמה. לא ניתן לאבחן באמצעות תקשורת באינטרנט. חשד להפרעה בספקטרום האוטיסטי מצריך בירור מעמיק המתרחש הן עם ההורים והן עם הילד ומתבצע פנים-אל-פנים. בתהליך מעורבים, לעיתים קרובות, מספר אנשי מקצוע מתחומי טיפול שונים, ובכללם, רופא התפתחותי/רופא ילדים/פסיכיאטר ילדים/נוירולוג ילדים, פסיכולוג קליני, מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת. מתן האבחנה מתבסס על תהליך הערכה, שכולל איסוף מידע על ההיסטוריה ההתפתחותית של הילדה מינקותה ועד היום. בנוסף, אבחנה תתבסס על אינטראקציה ותצפית על הילדה, ולעיתים קרובות, על העברת מספר מבחנים פסיכולוגיים. במצב הנוכחי, מומלץ לא להמתין ולפנות להערכה מקיפה לאיתור ולטיפול הולם בבעיותיה. סביר מאוד שמצבה גורם לה לחוות, בין היתר, תסכול וכשלון בתחום החברתי, ואלה רגשות לא פשוטים עבור ילדה צעירה. טיפול מתאים יוכל לעזור לה לרתום את היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שיש לה למקומות בהן היא חווה קושי. כמו כן, הדרכת הורים רציפה על ידי איש מקצוע תסייע לכם בהתמודדות עם בעיותיה ובמציאת דרכים בהן תוכלו אתם לעודד את התפתחותה הרגשית והחברתית. בברכה, ד"ר איריס שגב.

ורדה שלום, התיאור שלך לגבי בתך דומה מאד לתיאור של בתנו, כיום כמעט בת 7 אנחנו נמצאים ברצף של אבחונים כבר קרוב ל 3 שנים, טיפולים רגשיים ואחרים ועדיין רב הנסתר על הגלוי. יכולה רק להזדהות ולאחל לכם הצלחה וכוחות.