אספרגר וצה"ל

שלום, בתי בת 17 וחצי והיא כרגע בתהליך התמיינות לצה"ל. היא כנראה אספרגר אך אין לה אבחון מוגדר ומסודר. שאלתי היא מה קורה איתם בצבא? הם מקבלים שחרור אוטומטי? מתנדבים? חיילים מן המניין? היא מוכשרת מאוד, חכמה מאוד ויכולה למלא תפקידים טובים. האם כדאי לאבחן אותה לפני הגיוס? האם זה ישנה משהו? אשמח לתשובה

שלום לך את אומר שהבת שלך היא אספרגר אבל אין לה אבחון ברור, השאלה הראשונה היא מדוע את רוצה אבחון?, לאחר מכן מה את הולכת לעשות אם האבחון? והאם הבת שלך יכולה כרגע לפי דעתך להשתלב בצהל ללא עזרה או תמיכה? במידה וצהל יודע שיש לה אספרגר הוא מייד יתייחס אליה אחרת זה אינו אומר שהיא תיפסל משרות צבאי אבל יהיה לצהל תיחסות לכך. לגבי האבחון יש לכך השלכות מאד חיוביות כגון: קיצבה מביטוח לאומי, עזרה בטיפולים עד גיל 18, בהמשך אחרי גיל 18 עזרה בתחומים אחרים בחיים אם יש צורך עבודה,מגורים בברכה ניגם חפר מנהל מרכז בקשר http://bekesher.org.il/

רון שלום, אם בתך החלה במיונים הצבאיים ללא מכתבים מגורמים מקצועיים וללא אזכור העניין בשאלונים אותם מילא רופא המשפחה, סביר כי היא נמצאת כרגע בתהליך מיון שגרתי. יחד עם זאת, בהמשך עשויים גורמים צבאיים כמו רופא, מראיינת או מפקדת להבחין בחריגות כלשהיא, שתהווה מבחינתם קושי ממשי בהסתגלות למסגרת וכן עלולה לעורר מצוקה רגשית בקרב בתך. לפיכך, אבחון מקיף טרם הגיוס יצביע, מעבר לאבחנה, על נקודות החוזק והחולשה שלה, על תוכנית טיפולית מתאימה וכן ימליץ על מידת הבשלות, המוכנות והצרכים המיוחדים שלה. חיילים בעלי קשיים כאלה ואחרים עוברים, לעיתים, "מתחת לרדאר" בתהליך המיון ורק לאחר גיוסם צפה השונות שלהם, המחייבת מצד הצבא התייחסות הולמת. במקרים כאלה, בהם אין אבחון ואבחנה מוקדמים, עדיין עומד לרשות הצבא מערך בריאות נפש, כולל פסיכולוגים ומאבחנים שיכול להעריך היטב את מצבו הנפשי של החייל. לשאלתך, ישנן אבחנות פסיכיאטריות, כולל אספרגר, שאינן מובילות לשחרור אוטומטי. כפי שאתה וודאי מניח, השירות הצבאי עבור אספרגרים הינו עניין מורכב. מחד, זהו שידוך בין מסגרת נוקשה, הומוגנית ותובענית לבין אדם שההבנה החברתית שלו לוקה בחסר, כמו גם יכולתו לעמוד בלחץ ולגלות גמישות לשינויים תכופים. מאידך, רמת האינטליגנציה הגבוהה של בתך הינה משאב משמעותי לצבא, ובמקביל, הפוטנציאל לרכוש מיומנויות חברתיות ולבנות דימוי עצמי חיובי הינו התנסות חשובה ביותר עבורה. לפיכך,שיתוף פעולה הדדי, שלאורכו תפגין בתך מוטיבציה והשקעה ומפקדיה ילוו אותה, יעזרו בתיווך ובהוצאה לפועל של כישוריה ויגלו סובלנות ורגישות עשוי להוציא את שני הצדדים נשכרים. בהצלחה, ד"ר איריס שגב.