קשיים של ילד עם אספרגר

אני אמא לילד בן 9.5 שאובחן לפני כשנה סופית עם אספרגר. כרגע אחד הדברים שמקשיים עלי את חיי היום יום בבית זה המגושמות שלו והחוסר היכולת שלו לזכור דברים בסיסיים כגון: מדי פעם שוכח להרים את הקרש בשירותיים, כל ארון או מגירה שנפתחת לא נסגרת, חלב נשפך בכל הכנת שוקו, לא רוחץ את הפה למשל אחרי שוקו- יכול להסתובב מלוכלך כך עד שמעירים לו, לא מחזיר שום דבר למקום, לא מנקה אחריו כלום, יכול לקפוץ עלי כאשר אני עם תה רותח- כמה שאני מעירה, מבקשת, מסבירה לא עוזר (כאילו יש בעיה בקליטה של דברים כל כך בסיסיים). השאלה אם יש איזה שהוא טיפול? או משהו לעשות בעניין? אם כן לאיזה סוג מטפל אני צריכה לפנות? הוא נמצא בספורט פעמיים בשבוע כדי לעבוד על התארגנות אשמח לעזרה אמא מיואשת

שלום לאמא, ההתנהגויות שאת מתארת עשויים להתאים לילדים רבים גם ללא אבחנה של אספרגר או הפרעת קשב וריכוז. היות ולהפרעה בסיס נוירולוגי, יש לקבל את העובדה שתמיד יהיה קשה יותר להתארגן מול משימה פשוטה הדורשת מספר שלבים וחומרים. המגושמות שלו מקשה לא רק הסביבה, אלא גם עליו וחשוב לתמוך בילד רגשית ולא לכעוס עליו, שכן אין הדבר בשליטתו. יש לשקול את הדברים המהותיים ביותר, ורק עליהם להתעכב. אין טעם לצפות שהילד יחזיר כל חפץ שלוקח למקום, אך אפשר להבנות את המשימות הקבועות שהוא מבצע, כך שיוכל להתרגל לרוטינה קבועה מבלי להתפזר. למשל, "טכס" המכין אותו לגשת לשיעורי הבית, מוריד למינימום את הגירויים המיותרים סביבו ומשאיר פניות למטלה עצמה. (מתיישבים בסמוך לשולחן מסודר, מה מוציאים מהתיק, מה מיותר ואין מקומו כרגע על השולחן). באותה גישה ניתן ליצור יחד איתו "טכס" קבוע של הכנת שוקו. יש להנחות אותו במשפטים קצרים וברורים בנוגע לסדר הפעולות: "מתחילים עם... אחר כך שמים 2 כפיות של...קודם נחזיר את החלב למקרר ואחר-כך נערבב", וכיוצ"ב. קיימות שיטות טיפול התנהגותיות המבוססות על חיזוקים סביב מילוי משימות ספציפיות והן שכיחות יותר בגיל הרך, אחת מהן נקראת גישת ABA, היא נעשית בסביבה הביתית באופן אינטנסיבי ודורשת התגייסות של כל בני המשפחה. מעבר לעיצוב ההתנהגותי, יש צורך בליווי רגשי כדי לחזק דימוי עצמי חיובי, שניזון לא רק מהצלחות סביב משימות מאתגרות. בברכה, ד"ר איריס שגב.