אבחון

שלום רב, בני בן 4 לפני כשנה היו בעיות גמילה בגינם ]פנינו לפסיכולוגית התפתחותית. בשיחה עם הפסיכולחוגית עלו שאלות רבות שהצביעו לכיווןPDD. התחלנו טיפול אצל קלינאית תקשורת. תוך זמן קצר בני הפך להיות תקשורתי וברגע שרכש את השה חל שינוי משמעותי בהתנהגותו החברתית . בתחילת השנה עבר לגן טרום חובה ותוך יומיים הגננת ביקשה אבחון בטענה" שיש משהו מוזר" כעסתי מאוד על כך שלא נותנים לילד זמן הסתגלות לגן חדש אבל ליתר בטחון קבעתי תור לאבחון פרטי לו המתנו קרוב ל 4 חודשים. בזמן הזה הגננת דיווחה על שיפור במצבו אבל עדיין רוצה אבחון. הגענו לאבחון ובדק אותו פסיכיאטר ילדים ושלל באופן חד משמעי PDDאו כל הפרעת התפתחות אחרת.ציין שכדאי לקחת אותו למרפא בעיסוק בשל קשיים במוטוריקה עדינה .כשהבאתי את המכתב לגננת היא הרימה גבה ואמרה שאולי כדאי להביא תצפית לגן. דיברתי עם הפסיכיאטר והוא אמר שאם היה חושד במשהו או שבני היה נמצא בתחום אפור אז הוא היה שולח תצפית אולם הוא לא רואה דבר.מה לעשות עכשיו? אני מותשת, מתוחה ומבולבלת. אשמח מאוד לייעוצכם. תודה מראש!

שולה שלום, אני מבינה מאוד את הבלבול והתסכול מהמצב. היות ונשללה באופן נחרץ הפרעה בספקטרום האוטיסטי, יש לבקש מהגננת להסביר בדיוק מהם תחומי התפקוד בהם היא מזהה קושי. "יש משהו מוזר", כדברי הגננת, יכול להיות המון דברים. האם היא מתייחסת להעדפות המשחק של הילד? לרמת המשחק (קונקרטי לעומת דמיוני/סימבולי)? האם לתחום החברתי? מהי השונות שהילד מראה ביחס לילדים אחרים? האם השונות עשויה לנבוע מסיבות שלאו דווקא קשורות להפרעות התפתחותיות? לדוגמא, אולי יש לילד יכולות בינאישיות תואמות-גיל, אך הוא בעל טמפרמנט נמוך, כלומר, צריך להניע אותו, להכניס עניין ו"לחמם" את האווירה כדי לעורר אותו לתקשורת. בהתאם להתרשמותה הממוקדת של הגננת ניתן יהיה לשקול האם מעבר למרפאה בעיסוק יש צורך בטיפול רגשי ומה יהיו יעדי הטיפול. בברכה, ד"ר איריס שגב.