מבולבלת, זקוקה להכוונה

שלום רב. יש לי אחיין מקסים שכיום הוא בגיל ההתבגרות. ההורים שלו לעולם לא לקחו אותו לאבחון כזה או אחר, אבל יש את החשד שאולי הוא סובל מאוטיזם מסויים. אציין בפניכם מספר נושאים עיקריים שאולי יכולים להעיד דבר או שניים. קודם נתחיל בכך כשהוא היה קטן הייתה לו בעיה בדיבור (היה אצל קלינאית תקשורת ועבדו על זה) עד היום שהוא כבר גדול הדיבור עדיין בעייתי במקצת לא הכי ברור ועדיין יש קושי קטן מאוד בביטוי האותיות הגרוניות. נמשיך בזה שהוא מאוד ביישן. הוא לא מתקשר עם המורה שלו בבית הספר, חברים בגילו כמעט ואין והוא מעדיף להתחבר לילדים שהם מתחת לגילו משמעותית ( כנראה ששם הוא מרגיש בנוח יותר). גם כלפי החברה הוא בקושי מתקשר ומעדיף לא ליצור קשר עין. מבחינת המראה החיצוני גם עדיין נראה "ילד", כשבעצם כבר אמור להראות כגבר. בנוסף ברמת החשיבה שלו, נראה כי עדיין החשיבה שלו היא כשל ילד קטן. הוא מתקטנן על דברים, הוא מאוד רכושני לחפצים שלו. היה מקרה שכבר הייתו לו נעל שכבר "עשתה את שלה" וזרקתי לו אותה והוא בכה כמו ילד קטן על משהו שנלקח לו מהיד. בנוסף לעניין הזה נראה שהוא לא מספיק מפותח מבחינה שכלית. גם ברמת הלימודים, מתקשה מאוד בלימודים, נמצא בכיתה מקדמת. אשמח להכוונה בנושא. אני מאוד מבולבלת לגביו.

היי נשמע שמאוד אכפת לך ממנו ואת גם דואגת לו שכן דפוסי ההתנהגות שלו אינם תואמים את גילו . לא ברור מהתיאור האם מדובר באוטיזם , או קשיים רגשיים או קשיים קוגניטיביים או שילוב של הקשיים לכן הוא זקוק לאבחון ויותר מכך לדעתי זקוק לטיפול ועזרה כדי לפתח את כישוריו החברתיים ולעזור לו עם קשייו הרגשיים . מבחינה פרקטית הרי ניתן לפנות לפסיכולוג נוער עם ניסיון בתחומים שתארת או לפנות ליועצת בית הספר שאמורה להכירו כדי שתכווין אתכם לעזרה וסיוע . בצדק את מבקשת עזרה שכן קשיים אלו אינם נפתרים מאליהם יש צורך לקבל עזרה מקצועית . בהצלחה