נגישות
נגישות

פחד מאנשים והתפרצויות בכי

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

01/04/2012 | 16:24 | מאת: רחל

שלום רב, בתי בת השנתיים ילדה חכמה מאוד, עקשנית נורא נורא!! מתמיד זכורה לי כילדה שדורשת תשומת לב וקשורה אלי מאוד מאוד. לציין כי עד גיל שנה ושלושה חודשים הייתה עימי בבית עד אשר ילדתי את בני השני ורק אז רשמנו אותה לפעוטון, המעבר בין הבית לפעוטון ממש לא היה "קל" עבורה בלשון המעטה, ולמעשה במשך כחצי שנה ויותר ההליכה לפעוטון הייתה מלווה בבכי, צעקות וכיוצ"ב. לאחר התקופה הארוכה והקשה הזאת, היה נראה שהנה היא מסתגלת למצב וכשהייתי משאירה אותה בבוקר בגן היא הייתה נכנסת ללא בכי, הייתה אוכלת וישנה טוב. לציין כי היא ילדה שקשה לה מאוד לקבל שינויים, אנשים חדשים ובפרט להתחבר לילדים, היא בעיקר משחקת עם עצמה וכשילדים מתקרבים אליה היא נרתעת מאוד עד אשר היא מתחילה לבכות. (זה נראה כאילו הביטחון שלה מול אנשים ירוד ). בנוסף היא גם לא מדברת.. כלומר, היא אומרת מילים יחידות אולם היא לא מחברת אותם למשפטים שלמים וגם כשמנסים ללמד אותה (למשל: "תגידי כדור"..) היא מתעצבנת ומתחילה לצעוק כאילו לא מעוניינת שילמדו אותה.. האמת שבשבועות האחרונים המצב נהייה ככ' גרוע שזה כבר בלתי אפשרי, היא לא מסוגלת לראות אנשים (גם אנשים שהיא מכירה ואפילו בני משפחה שהיא מכירה) היא פשוט עוצמת את עינייה ומתחילה לצרוח כאילו מפחדת מהם!!! דבר שמאוד מקשה עלינו כי היא לא מאפשרת לנו לצאת איתה לשום מקום וכמו כן אורחים לא יכולים לבוא אלינו הבייתה כי היא פשוט לא מאפשרת זאת!! היא בוכה וצועקת עד שהם לא הולכים.. היא לא ישנה טוב בלילה וקמה בבכי וצרחות, לא מעוניינת לישון במיטתה אלא רק איתי בלבד!! לא מוכנה בשום פנים ואופן לעזוב לי את היד כשהיא שוכבת לידי במיטה וכשהיא ישנה. בנוסף התחילה שוב לבכות בבוקר בגן ולא מוכנה להתחבר עם הילדים. לדבריה של הגננת לא קרה שום דבר בגן שהיה יכול להשאיר בה טראומה וגם בבית לא קרה שום דבר, אנחנו מעולם לא הרמנו עליה יד ואנו לא נוהגים לצעוק על ילדנו. כשהיא בוכה ו"זורקת" עצמה על הרצפה, אני מנסה להתעלם ולהשאר שקטה אך זה פשוט לא עובד! היא ככ' עקשנית והיא ממשיכה לבכות עד כדי כך שהיא מתחילה להקיא ולהשתעל שזה פשוט נורא!! אני חייבת לגשת אליה ולתת לה את מה שהיא רוצה. האם יכול להיות שזה נובע מזה שהיא לא מדברת והיא פשוט מתוסכלת מכך?? או שזה גיל כזה שהם דורשים תשומת לב?? ולמה היא עוצמת את עיינה ככ' חזק ומתייפחת בבכי כשהיא רואה אנשים?? אני ממש לא מבינה מה קורה לה?? אני רואה שהיא נמצאת באיזשהו מצב מצוקתי אבל אני לא יודעת מאיפה זה נובע וכיצד לטפל... אני ממש אובדת עצות.. אשמח לקבל עזרה, הבנה ועצה טובה!!

לקריאה נוספת והעמקה

רחל שלום רב, בתך עדיין מאוד צעירה, וחלק ממה שתארת בהתנהגותה מאפיין את גילה. יחד עם זאת, ישנן כמה נקודות, שעלייך לשים לב אליהן. ראשית, יש לשקול להתייעץ עם רופא הילדים של בתך לגבי בדיקת שמיעה ואבחון דרך התפתחות הילד. בדיקה זו תעזור לכם להתמקד בקשייה אם בכלל, ואם יש צורך בהתערבות של קלינאית תקשורת לגבי התפתחות השפה. כמו-כן, עלייך לקחת בחשבון,שהנך אמא לשני ילדים מאוד צעירים- בתך בת שנתים ובנך בן כעשרה חודשים- לא פשוט לגדל שני ילדים בהפרש גילאים קטן. אולי בתך מנסה למשוך תשומת לב בכל דרך אפשרית ? כשהתינוק החדש הצטרף למשפחה, יכול להיות, שבתך חשה שמקומה במשפחה התערער. לכן, חשוב לתת לה את תחושת הביטחון, את תחושת השייכות ואת תחושת הערך, שיש לה במשפחה – ניתן לעשות זאת על-ידי עידוד ועל ידי תפקידים קטנים ומשימות, שהיא יכולה לעשות ולסייע לך. השתדלי לראות בתוך הקושי את הדברים הטובים והחיוביים, שיש לבתך ועודדי אותה על כך. בנוסף, בדקי עם עצמך כיצד את מגיבה לה כשהיא מתפרצת או בוכה ? תגובתך אלייה במצבים אלו הנה משמעותית וחשובה. אם יש באפשרותך, פני להדרכת הורים לשם ליווי, הדרכה ותמיכה. שולחת לך הרבה כוחות וחג שמח, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי