הצבת גבולות

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

29/11/2011 | 10:39 | מאת: רויטל

שלום , יש לנו פעוטה בת שנתיים ו- 4 חודשים , פיקחית מאוד , יודעת בדיוק מה רוצה וגם יודעת לבקש ולהסביר לנו כל דבר , מה רק שהיא מאוד עקשנית והיא מתעקשת איתנו לפעמים על דברים הכי קטנים , כמו למשל מי יקחל אותה מי ילביש אותה , מי יכין לה מה ואנו באמת אובדי עצות כבר ולא יודעים איך להסביר לה שזה לא משנה מי עושה מה , אבל היא מסרבת בתוקף ובוכה והחלה לאחרונה להרים עלינו ידיים , אנחנו מוצאים את עצמנו מרימים את הקול עליה לפעמים , למרות שאנחנו באמת לא רוצים אבל קשה לנו לפעמים להתנהל מולה , בד"כ ממושמעת , אבל יש מצבים שמאוד קשה לנו , אשמח לעצותייך באיך לשנות זאת , תודה

לקריאה נוספת והעמקה

רויטל שלום רב, בחינוך ילדים ישנם דברים מסויימים שהנם גבול ברור וחד משמעי, וישנם דברים שניתן להתגמש ו"לזרום" עימם. מכות לדוגמה הנם גבול חד משמעי שאין בו פשרות – אסור להרביץ ! אתם צריכים לבדוק, לבחון וללמוד מהי מערכת החוקים והגבולות, שתבנה בביתכם, למשל: האם בתכם יכולה לבחור מי ירחץ אותה או שהבחירה אינה בידייה? אם לא משנה לכם מי יארגן אותה לשנת הלילה, אתם יכולים לשאול אותה, ולאפשר לה לבחור מי ירחץ אותה הערב. ניתן גם לעשות טבלה מסודרת של פעם אמא ופעם אבא. אם בחירה אינה אפשרות מבחינתכם, יש להודיע לה מראש, שאתם אלו שמחליטים בבית מי ירחוץ אותה. היא יכולה לבחור להתרחץ בשמחה ובכייף או להתקלח בבכי ובכעס. משפט זה יש לומר לה בקול רגוע ואוהב ולא בכעס. יש להדגיש לפנייה, שתשמחו אם תבחר לשתף פעולה, ויהיה לכם צר מאוד אם תבחר בבכי ובכעס. אם היא אינה משתפת פעולה, יש להמשיך עם השגרה למורת רוחה. במקרה זה רצוי מאוד להשאר רגועים כמה שניתן ולא להתווכח עימה. ניתן לומר לה למשל: צר לי שבחרת לבכות אני מקווה שמחר תבחרי במקלחת של כייף. משפט זה יש לומר שוב ושוב בחזרתיות. אם היא משתפת פעולה יש לעודדה במילים כמו: כמה נעים היה לי לרחוץ אותך היום, אני אספר לאבא/לאבא כמה בוגרת ומקסימה היית במקלחת, אני מאושרת שיש לי בת נפלאה כמוך ועוד. ביטחון הורי בצד גבולות ברורים ועידוד רב יובילו לשינוי. בהצלחה, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי