זורקת לפעמים

יוסי שלום רב, למשפחתך הצטרף לאחרונה בן משפחה חדש – תינוק בן חודש וחצי. "מעמדה" של בתך השתנה עקב כך, כלומר מבת יחידה במשפחה, היא הפכה לבת הבכורה, ולה אח קטן וחסר אונים, שזקוקו לטיפול רב. במצב זה יש לעזור לילדה לבנות את מקומה החדש, למשל: לתת לה תפקיד בטיפול בתינוק (שתביא את הטיטול או המגבונים, שתחזיק בהשגחתכם את הבקבוק ועוד). כך היא תרגיש חלק פעיל בתוך המשפחה, ותתפוס את מקומה כאחות הבוגרת/הבכורה. במקרים אלו יש לשים לב לא "לפצות" את הילדה על הולדת האח. פיצויי יוצר תחושה של נחיתות ומסכנות. פעוטות בגיל זה נוטים להשליך חפצים לרצפה. בפעולה זו הם בוחנים את יכולותם הגופנית המתפתחת ואת תגובת ההורים לפעולה זו. ככול שתתנו מקום, יחס וכובד משקל לזריקה זו, כך בתכם תקבל חיזוק ותשומת לב למעשייה (בתפיסת הילד גם תשומת לב שלילית, כמו: כעס, נתפסת כהתייחסות של ההורה). יש להציב גבול ברור וחד משמעי : להרים את החפץ ללא כעס ולומר ב"תקיפות אדיבה" – אצלינו בבית לא משליכים צעצועים, בקבוק, אוכל ועוד על הרצפה. יש לחזור על האמירה הזו כמה פעמים או לחלופין לומר: אצלינו בבית לא משליכים חפצים על הרצפה, אם תמשיכי לזרוק אאלץ בצער לקחת לך חפץ זה (את החפץ ניתן להוציא ל"פסק זמן" ולנסות שוב). בהליך זה מאוד חשוב לעודד את בתכם, שהנה ילדה טובה ומתוקה. ככול שתדגישו את מעשייה הטובים, כך היא תלמד שתשומת לב מקבלים על החיובי ולא על השלילי. כל טוב ומזל-טוב, שירלי