גמולה בבית אך לא בגן

לאמא המודאגת שלום רב, ראשית, השתדלי להסיר דאגה מלבך. ילדים שבריאים בגופם ובנפשם עוברים את תהליך הגמילה בסופו של דבר – התהליך יכול להיות קצת יותר ארוך או קצת יותר קצת – כל אחד והקצב שלו. התנהגותה של בתך הנה נורמטיבית ותואמת את התהליך. ישנם ילדים שונים ומגוונים, וכך יש גם תהליכי גמילה שונים מילד לילד ומגישה אחת לשנייה. כלומר, לבתך אולי נוח יותר להתפנות בביתה במקום המוכר והנינוח שלה. גם אנו המבוגרים איננו אוהבים ללכת לשירותים במקומות ציבוריים, והולכים רק כשאין ברירה ובדרך כלל "רק לפיפי" (תמיד מעדיפים את הבית). חשוב שתעודדו אותה על הדברים הטובים שהיא כן עושה, למשל: כשהיא עושה פיפי וקקי בבית בסיר, אמרו לה, שהיא ילדה בוגרת ושאתם רואים שהיא משתדלת ומצליחה להתפנות בבית. כמו-כן, נסי לברר עם הגננת מה יכול להפריע לה בגן. אולי השירותים אינם נקיים דייה, אולי אין דלת לשירותים ובתך מתביישת, אולי אין לה פרטיות, אולי היא מתביישת לקרוא לאחד מחברי הצוות שיסייעו לה ועוד. חשבי עימה מה יכול להקל עלייה בגן. למרות זאת, אם היא אינה מעוניינת להתפנות בגן, יש לשאול אותה האם היא רוצה טיטול בגן, ולעשות את צרכייה כמו גדולה בבית לבנתיים. יש ללכת בקצב שלה. בסופו של דבר היא תלמד להתפנות גם בגן. בהצלחה והרבה סבלנות, שירלי