התיחסות להתקפי כעס

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

04/05/2011 | 18:14 | מאת: טלי

שירלי שלום! בני בן 11 חודשים ונוהג להסביר את רצוניו בהצבעה. נגיד אם הוא רוצה שנעלה לקומה שניה של הדירה, אז הוא מצביע על מדרגות ואם הו רוצה צעצוע או חפץ מסויים , הוא מצביע עליו , אבל כמובן לא כל החפצים בבית הוא יכול לקבל ואני שמה לב שאם הוא לא מקבל משהו שהוא רוצה או כשעושים משהו שהוא לא רוצה באותו רגע (למשל מחליפים חיתול), הוא מתחיל לבכות לשרוט אותי בפנים, יכול גם לתת מכה על לחי שלי. ע עכשיו או שלא הגבתי בכלל או שהורדתי את היד שלו מהפנים ואמרתי לא בקול רגוע אבל רציני שזה כואב לי ואסור לעשות ככה. ברור לי ש זה לא עוזר בנתיים, בגילו אני לגמרי לא בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון ומבקשת את יוצך,אך מבחינה חינוכית להגיב להתקפי כעס שכאלו? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

טלי שלום רב, שריטה או סטירה של פעוט כלפי זולתו בשעת זעם או בשעת תסכול הנן גבול בל יעבור. בנך צריך להבין באופן חד משמעי, שאסור לו להכות. ילדים בגילו אינם מבינים הסברים, אלא מעשים, לכן כשהוא מנסה לפגוע, אחזי בידו ואמרי לו בטון תקיף ובארשת פנים רצינית וכעוסה – אסור להרביץ !! גם אם הוא הצליח בכך, יש לעשות את אותה הפעולה. אין צורך לכעוס באמת, אלא להעביר לו את חומרת המעשה דרך התנהגותך, כדי שהיא תהיה חדה וברורה. ילדים בגילו של בנך מתוקים לעיתים רבות גם בהתנהגויות שאינן ראויות, אך כדי שאלו לא יתקבעו בהמשך, יש למגרן בהקדם האפשרי. כל טוב, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי