מי אבא שלי?

דיון מתוך פורום  משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי

21/04/2011 | 15:39 | מאת: נורית

בני בן 11,מאוד רגיש נבון ובוגר. אנחנו משפחה חד הורית מתורמת זרע. לאחרונה שאל אותי בני האם אני מכירה את אביו והאם הוא יכול להכירו. השבתי כמובן שהתרומה היא אנונימית וכי אינני יודעת מיהו אביו ולו ידעתי כמובן הייתי משתפת אותו.---- - שאלתי אליכם- האם להניח לנושא עד לפעם הבא בה יפנה אלי, או לגשת ליעוץ כיוון שאני מרגישה שמתחילה בעייה רגשית אצלו ואם כן איזה יעוץ ולמי פונים - אשמח לתשובה - חג שמח - נורית

שלום נורית, מאד חשוב שאכן תגבשי עם עצמך את ההתמודדות עם הנושא על כל רבדיו. למשל: מה אומרים לבן? האם בכלל את רוצה לכנות את תורם הזרע כ"אבא"? וגם- אלו "שדרים" סמויים וגלויים את מעבירה סביב הנושא? האם יש לגביו פתיחות או לא? מהי העמדה שלך כלפי התרומה האנונימית? כלפי העדר האב במשפחה? ועוד. העמדות שלך מאד משמעותיות משום שהאופן שאת תתיחסי לכך- זהו האופן שבו הבן יתייחס לכך. לא הבנתי משאלתך האם זו פעם ראשונה שהבן שואל על הנושא? מה אמרת לו עד היום וכו'. בכל מקרה, גיל 11 (ועוד אפילו הרבה קודם) זה בהחלט גיל לדבר על כך. לכן אני ממליצה לא לחכות עד שישאל שוב אלא שאת זו שתעלי את הנושא, הילד מתעסק בזה גם אם את לא מדברת על כך ואם לא תעלי את זה זהו שדר של "סוד" או משהו שאסור לדבר עליו- שדר שאני מאמינה שאינך רוצה להעביר כי הוא מעורר קושי. כדי שתדעי טוב יותר איך את רוצה לדבר על זה, מה לומר ובכלל כל התשובות לשאלות ששאלתי אותך קודם ממליצה בהחלט לגשת ליעוץ, אפילו ממוקד וקצר סביב הנושא הזה. ליאת.

22/04/2011 | 09:06 | מאת: נורית

ליאת בוקר אור, תודה על תגובתך. לשאלתך זו לא הפעם הראשונה שאנו דנים בנושא אבהות ומהו אבא מבחינתי, ילדי אינו חייב להסכים עם ההחלטות שלי ואני מבינה שמבחינתו זהו חור שחור. עוד בקטנותו הוסבר תהליך הבאת הילדים לעולם והיה ברור לו כמו היום שאנחנו משפחה שונה עם אמא בלבד ואין אבא. התורם מבחינתו עד היום לא היה אבא והמסר שאני מעבירה הוא שגם אינו אביו כלל. בעבר היה חשוב לו יותר שתהייה דמות אפילו לא משפיעה כדוגמת "לחבר שלי יש 3 אבות ולי אין אפילו אחד.." או בסגנון ש"יהיה לך בעל או חבר הוא לא חייב להיות אבא שלי" או "אם היה לי עוד אח או אחות היינו יותר משפחה...". לגיטימי שבני לקח אחריות של ה"גבר" במשפחה ובמובנים מסויימים אף ניתן לראות זאת במקום שהוא תופס בבית (תיקונים, החלפת נורה) מעשים שילדים בגילו אינם נוקטים עמדה. אנחנו נמצאים בחברה פתוחה וכמו שהוא שואל הוא נשאל לא פעם וכנראה שהיום הנושא רגשי יותר, שלב ההתבגרות. שאלתי האם יעוץ פסיכולוגי עבורי או אולי עבורו או דרך אחרת?

מנהל פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי