עצובה,בדיכאון,מבולבלת

דיון מתוך פורום  משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי

13/04/2011 | 23:49 | מאת: בת 18

הי,כתבתי לך בעבר.אני חרדית בת 18.הורים גרושים שנה וחצי,אמא נשואה שנה.אני בוגרת,מרגישה אשה מבוגרת עם ניסיון חיים בעבר כתבת לי שכדאי שאתחיל לחשוב איך לטפל בעצמי ולא לחשוב כל היום רק על אחיי ואימי.כשאני חושבת ע"ע עולה לי רק מחשבה אחת- אני חיה ב"ה 18 שנה ובחיים אבל בחיים לא קבלתי אהבה!בחיים אף אחד לא חיבק אותי ולא התייחס אלי כמו שצריך. רק אלוקים יודע כמה אני מתאפקת לא לצאת עם בנים.המלצת לי ללכת לפסיכולוגית וניסיתי אתזה אבל שום טיפול לא יוכל לעזור לי לצורך כזה בסיסי, שום טיפול!ליד העבודה שלי עובד בחור שהתאהבתי בו מאוד,הוא לא יוצא לי מהראש אני באאוט מוחלט כל היום.אני נראת טוב,מתחילים איתי הרבה ואף פעם לא הרגשתי ככה למישהו.אני חייבת שתעזרי לי אולי פשוט אני צריכה להתחתן, אני על סף התמוטטות פיזית ונפשית לא יכולה יותר!בבקשה תמליצי לי מלעשות.תודה רבה רבה

שלום לבת ה 18 ראשית, אני מתנצלת שלא ראיתי משום מה את הודעתך עד עכשיו ושאני עונה לך באיחור. שנית- לגבי מה שכתבת... עצוב וכואב לשמוע את מה שאת מרגישה. צורך באהבה הוא צורך כ"כ אנושי ובסיסי. אולי אהבה זה מה שאת מחפשת ולאו דווקא את אהבת הבחור. עדיין אני ממליצה על טיפול, מה זה אומר שניסית וזה לא הלך? לא ממש הבנתי זאת ממה שכתבת. כן, טיפול טוב כן יכול לתת מקום לצרכים שלך ולחסכים וגם התבוננות על האופן שבו את מחפשת אהבה עכשיו. גם אם לפעמים לא מתחברים למטפל/ת מסויים/ת או צורת טיפול מסויימת כדאי לנסות עוד- זו המלצתי... ליאת.

מנהל פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי